פורטל:מדינות העולם

לפי הגדרה זו, המונח מדינה כולל בתוכו את המושג שלטון, בשימוש אחר, שני המושגים נרדפים. בין סוגי המדינות שהתפתחו עם ההיסטוריה היו ערי המדינה של יוון העתיקה, הריבונות הייתה מוטלת על האזרחים החופשיים של העיר העצמאית.

במהלך ימי הביניים הייתה אירופה מחולקת למספר רב של נסיכויות, שריבונויותיהן וגבולותיהן השתנו בתכיפות. ממצב זה של אנרכיה פוליטית, מדינת הלאום המודרנית, המורכבת מאנשים בעלי אזרחות דומה החיים בטריטוריה מוגדרת, התפתחה בתהליך הדרגתי שהשתרך לאורך מאות שנים. סוג השלטון השתנה, בהתחלה קמו שלטונות מונרכיים לחלוטין ולאחר מכן קמו מונרכיות קונסטיטוציוניות (חוקתיות) או רפובליקות, כמה מהן פדרציות או איחודים של מדינות חצי עצמאיות.

אמנות ותרבות: אופרה גרמנית - אופרה צרפתית - פיסול ישראלי

דגלים וסמלים: דגל אוסטרליה - דגל גרמניה - דגל הממלכה המאוחדת - דגל ישראל - דגל קנדה

היסטוריה של מדינות: בולגריה במלחמת העולם הראשונה - המחלוקת על הטקסים הסיניים - המערכה על צרפת - התקופה הממלוכית בארץ ישראל - מלחמת איטליה יוון - נסיגת צה"ל מסיני ומעזה (1956–1957) - צרפת החופשית - שושלת מינג - מושבת הכף ההולנדית

חוק ומשפט: החקיקה בישראל - המשפט בישראל

פוליטיקה וממשל: גבולות מדינת ישראל - הכנסת - המלוכה הקנדית -

תחבורה: הרכבת המנדטורית - מסילת אדיס אבבה-ג'יבוטי - נמל התעופה בן-גוריון - רכבות במצרים

אחר: אל תשאל, אל תספר - מדיניות לשונית בישראל

הארכיפלג היפני כולל יותר מכ-3000 איים. ישנם ארבעה איים מרכזיים בארכיפלג היפני.איים ראשיים אלו, שמכונים מדי פעם גם "איי הבית" הם (מצפון לדרום) הוקאידו, הונשו, שיקוקו וקיושו.

למרות היותה מדינה בינונית מבחינת שטחה, יפן היא המדינה השישית בעולם מבחינה תעשייתית, והמדינה השלישית מבחינת עוצמתה הכלכלית. יפן מכונה גם בשם: "ארץ השמש העולה" או "ארץ שמונת האיים הגדולים". יפן היא הארץ בעלת צפיפות האוכלוסין ה-18 בעולם. אולם, כ-73% מהמדינה היא הררית ואינה ראויה לחקלאות, לתעשייה או למגורים בשל תלילות המורדות, האקלים והחשש ממפולות אדמה בשל רעידות אדמה וגשם חזק. לפיכך, צפיפות אוכלוסין באזורים הראויים למגורים היא גבוהה מאוד, בעיקר באזורי החוף.

כלכלת יפן

כלכלת יפן היא מהגדולות בעולם עם תמ"ג המתקרב ל-5 ביליון דולר. על פי מדד הביג מק, המשכורות בטוקיו, בירת יפן, הן הגבוהות מבין ערי העולם. המטבע המקומי הוא הין היפני, המטבע השלישי הנסחר ביותר בעולם אחרי הדולר האמריקני והאירו.

בכלכלת יפן חלה צמיחה חסרת תקדים לאחר תום מלחמת העולם השנייה ועד שנות ה-80, באמצעותן הפכה לכח הכלכלי החשוב בעולם לצד ארצות הברית. עם זאת, בשנות ה-90 וה-2000 חלה נסיגה משמעותית בקצב הצמיחה שלה בשל סיבות כלכליות ודמוגרפיות, ויפן התמודדה עם שנות מיתון ארוכות.

אמנות יפנית

יצירות אמנות נוצרו ביפן מראשית ההתיישבות בה (כעשרת אלפים שנה לפנה"ס) ועד לימינו. במשך הדורות התפתחה אמנות יפנית בעלת מאפיינים ייחודיים. ההיסטוריה היפנית שזורה בפרקי זמן קצרים שבמהלכם חדרו אל הארץ השפעות תרבותיות זרות לרוב, וביניהם תקופות ארוכות של ניתוק וחוסר קשר עם העולם החיצוני.

עם הזמן למדו היפנים לחקות ולהטמיע את היסודות הזרים שחלחלו אל ארצם ואלו השתלבו בתרבות האסתטית של יפן. האמנות היפנית המורכבת המוקדמת ביותר נוצרה במאה ה-7 וה-8 והיא ספוגה בהשפעות בודהיסטיות. במאה ה-9, עת צימצמו היפנים את הזיקה לסין והחלו לפתח תרבות עצמאית, גדלה חשיבותן של האמנויות החילוניות, אם כי גם האמנות הדתית לא נזנחה עד המאה ה-15. לאחר מלחמת אונין (1467-1477) נכנסה יפן לתקופת תוהו ובוהו פוליטי, חברתי וכלכלי שנמשך כמעט מאה שנים. במדינה כפי שהתעצבה תחת הנהגתם של שוגוני הטוקוגאווה, היה לדת המאורגנת תפקיד פחות בהרבה בחיי העם, והאמנויות ששרדו היו בעיקר חילוניות.

היסטוריה של יפן

לפי המיתולוגיה היפנית המסורתית, יפן נוסדה במאה ה-7 לפנה"ס על ידי הקיסר ג'ימו, שהיה צאצא ישיר של האל אמטרסו, השייך לדת השינטו. נטען כי הוא החל שושלת של קיסרים יפנים שנותרה רציפה עד היום. אולם, היסטוריונים טוענים כי הקיסר הראשון למעשה היה הקיסר אוג'ין, אם כי תאריך מלכותו אינו ברור. עם זאת, ברוב שנות ההיסטוריה של יפן, הכוח האמיתי היה בידי האצולה, השוגונים, או הצבא, ולאחרונה – ראשי הממשלות.

בתקופת נארה שבמאה ה-8 הופיעה לראשונה מדינה יפנית חזקה שרוכזה סביב חצר אימפריאלית בעיר הייג'ו-קיו (כיום נארה). החצר האימפריאלית לאחר מכן עברה לנגואקה ואחר כך להיאן-קיו (כיום קיוטו), מעבר המסמן את תחילת "תור הזהב" של התרבות היפנית הקלאסית הקרוי תקופת הייאן.

בתקופה הפיאודלית של יפן, נשלטה הקיסרות על ידי משפחות מקומיות חזקות (נקראות דאימיו) וכן בידי מצביאים צבאיים. הקיסר המשיך להיות דמות כמעט יצוגית בלבד, ולרוב היה מתומרן על ידי השליטים בפועל, על אף אלוהותו וקדושתו. התקופה הפיאודלית החלה במאה ה-12 ונמשכה ברצף עד למאה ה-19, כאשר החלוקה הפנימית בתוך התקופה נעשית לפי משפחת השוגון השולט, או הבירה של התקופה.

ב-1854 אילץ הקומודור האמריקני מת'יו פרי את יפן להיפתח למערב על ידי הסכם קנגוואה. חולשת השוגון הובילה סמוראים רבים למרד, שהביא למלחמת בושין בשנים 1867 - 1868. כתוצאה מכך, השוגון התפטר והרסטורציה של מייג'י הביאה את הקיסר חזרה לשלטון. יפן אימצה מוסדות מערביים רבים בתקופת מייג'י, כולל ממשל מודרני, מערכת משפט וצבא. רפורמות אלו הפכו את האימפריה היפנית למעצמה עולמית שניצחה את סין במלחמה הסינו-יפנית ואת האימפריה הרוסית במלחמה הרוסית-יפנית. עד שנת 1910 כבר שלטה יפן על טאיוואן, קוריאה, וחצי מסחלין. מלחמת העולם הראשונה איפשרה ליפן, שלחמה בצד כוחות הברית המנצחים, להגדיל את השפעתה באסיה ואת אחזקותיה הטריטוריאליות באוקיינוס השקט. ב-1936, יפן חתמה על הסכם אנטי-קומינטרן והצטרפה לאיטליה ולגרמניה במדינות הציר. ב-1937 הביאה הפלישה היפנית למנצ'וריה למלחמת סין–יפן השנייה (1937 - 1945). ב-1941 התקיפה יפן את בסיס הצי האמריקאי בפרל הארבור, וכך נכנסה ארצות הברית למלחמת העולם. לאחר קרבות רבים באוקיינוס השקט, יפן איבדה את הרווחים הטריטוריאליים הראשוניים שלה, וארצות הברית הגיעה לטווח הפצצת מטוסים מטוקיו, אוסקה, וערים אחרות, וכן הטילה פצצות אטום על הירושימה ("ילד קטן") ונגסאקי ("איש שמן"). יפן חתמה על כניעה ללא תנאי לבעלות הברית ב-15 באוגוסט 1945 (יום VJ). הכיבוש האמריקאי ביפן הסתיים באופן רשמי ב-1952. לאחר הכיבוש, תחת תוכנית של התפתחות תעשייתית אגרסיבית, מדיניות הגנה כלכלית, והטלת משימת ההגנה הצבאית על ארצות הברית, התל"ג של יפן זינק והיא נעשתה לאחת מהכלכלות הגדולות בעולם. ב-19 בדצמבר 1956 הפכה יפן לחברה ה-80 באומות המאוחדות.

דגל נבחר

דגל אורוגוואי הוא דגל בעל תשעה פסים לבנים וכחולים לסירוגין אשר בקנטון מוטענת שמש מאי על רקע לבן. תשעת הפסים מציינים את תשעת המחוזותיה המקוריים של המדינה והשמש מציינת את מהפכת מאי בה לחמו תושבי המדינה יחד עם שאר נתיני מלכות המשנה של ריו דה לה פלטה בהאימפריה הספרדית בשנת 1810. הדגל אומץ ב-16 בדצמבר 1828 כדגלה הלאומי של אורוגוואי.

סמל נבחר

סמל ארצות הברית, או לפי שמו הרשמי, החותם הגדול של ארצות הברית, הוא החותם הרשמי לאישור מסמכים המוצאים על ידי ממשלת ארצות הברית. השם מתאר הן את החותם עצמו והן את סמל המדינה, אף שהחותם לא אומץ מעולם רשמית כסמל המדינה. החותם היה בשימוש לראשונה בשנת 1782.

במרכז החותם ניצב עיטם לבן-ראש שכנפיו פרוסות לצדדים. העיטם מחזיק ב-13 חצים (המסמלים את שלוש עשרה המושבות) בכפתו השמאלית וענף עץ זית בכפתו הימנית - המסמלים יחדיו הן את המלחמה והן את השלום. העיטם מביט לעבר כפתו הימנית - דבר המסמל את העדפת השלום על המלחמה. העיטם מחזיק במקורו את המוטו: "E Pluribus Unum" (בלטינית: "מתוך רבים אחד"). מעל ראשו יש 13 כוכבים.

המנון נבחר

התקווה הוא המנון מדינת ישראל. הוא חובר כשיר על ידי המשורר נפתלי הרץ אימבר, בארץ ישראל, בשנת 1878. לחנו העממי מולדובי הותאם על ידי שמואל כהן. השיר שנודע בשמו המקורי "תקוותנו", היה אהוד ביישוב היהודי בארץ ישראל, נבחר להיות המנון התנועה הציונית והושר בקונגרסים הציונים. בעקבות כך, לאחר הקמת המדינה התקבל כהמנונה. ב-10 בנובמבר 2004, עוגן בחוק הישראלי. במרוצת השנים הוכנסו מספר שינויים במלל המקורי של השיר, ואף כותרו המקורי שונה ל"התקווה". חזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל (פרק ל"ז, פסוק י"א): "הִנֵּה אֹמְרִים, יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ" מצוטט בשורה הפותחת את הפזמון החוזר של "התקווה": "עוד לא אבדה תקותנו", ובאופן שמהפך את האבלות והיאוש של הקדמונים לתקווה והתחלה חדשה.