תחנת הכוח רוטנברג
 | |
| ארובות ומסוע הפחם של תחנת הכוח רוטנברג | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | תחנת כוח פחמית  |
| על שם | פנחס רוטנברג |
| מיקום | אשקלון |
| מדינה | ישראל |
| בעלים | חברת החשמל לישראל |
| מידע טכני | |
| כושר ייצור חשמל | 2,290 מגה-ואט |
| קואורדינטות | 31°37′39″N 34°30′58″E / 31.6275°N 34.51611111°E |
| (למפת מערב הנגב רגילה)   תחנת הכוח רוטנברג  | |
  | |
תחנת הכוח רוטנברג היא תחנת כוח קיטורית באשקלון, השנייה בגודלה בישראל מבחינת הספק.
התחנה קרויה על שמו של פנחס רוטנברג, מייסד חברת החשמל, ועל שם אחיו, אברהם רוטנברג, ממשיך דרכו בניהול החברה[1]. התחנה ממוקמת על חוף הים התיכון סמוך לעיר אשקלון, ומופעלת על ידי חברת החשמל לישראל, והיא התחנה הקיטורית החדשה מבין 5 התחנות הקיטוריות בארץ. כושר הייצור של התחנה מהווה כרבע מכושר הייצור של חברת החשמל.
התחנה בנויה על החוף כיוון שהיא פועלת בטכנולוגיה קיטורית ומשתמשת במי הים לקירור, וכן מוזנת בפחם הנפרק מאוניות משא ברציף מיוחד בסמוך לה. התחנה כוללת ארבע יחידות לייצור חשמל. בעקבות החלטת הממשלה על מעבר לייצור חשמל בישראל מפחם לגז טבעי, החלה הסבת התחנה ב-2021[2]. באוגוסט 2023 הושקה בתחנת רוטנברג יחידת הייצור הראשונה של חברת החשמל שהוסבה מהפעלה בפחם להפעלה בגז[3].
בשנת 2008 אושר "פרויקט D": הרחבת התחנה על ידי הוספת שתי יחידות נוספות המוזנות פחם אף הן. באפריל 2017 שר התשתיות הלאומיות ביטל את הפרויקט[4].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחנת הכוח רוטנברג באשקלון כוללת בתוכה שתי תחנות כוח, אחת בשם "רוטנברג א'" מכילה את שתי יחידות הייצור הראשונות והחדשה יותר שנוספה לה "רוטנברג ב'" מכילה שתי יחידות ייצור נוספות ובה הותקן סולקן לסילוק גפרית.
דיונים ראשונים על הקמת תחנת כוח בסמוך לאשקלון החלו בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20, בין שאר נשקלה הקמת תחנת כוח גרעינית בין אשדוד לאשקלון, באזור ניצנים[5]. אך לתוכנית הייתה התנגדות רבה[6].
ביולי 1981 אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה את הקמת התחנה, כתחנה פחמית מדרום לאשקלון[7], למרות התנגדות ראש עיריית אשקלון, אלי דיין, והוועד הציבורי נגד התחנה בראשות אריה קרן[8]. העבודות באתר להקמת תחנת "רוטנברג א'" החלו בשנת 1984[9], ותחילת ייצור החשמל בה היה בשנת 1990.
תחילת העבודות להקמת "רוטנברג ב'" הייתה בשנת 1996[10], ותחילת ייצור החשמל בה היה באוגוסט 2000[11].
במקור תוכננה הקמתו של מזח לאספקת פחם, המקושר לתחנה באמצעות גשר שאורכו כקילומטר ובגובה 15 מטר ועליו נמצא מסוע המעביר את הפחם מהאנייה ישירות למאגר הפחם בתחנה, כפי שנבנה גם בתחנת אורות רבין[12]. אולם רשות הנמלים יזמה תוכנית להקים בנמל אשדוד מסוף בינלאומי לפריקת פחם ולשנע את הפחם באמצעות רכבת לתחנה. החזון של רשות הנמלים היה שהמסוף באשדוד ישמש לאחסון ואספקת פחם למדינות נוספות באגן הים-התיכון, באמצעות שטעון והעמסה על אוניות-צובר. עלות הקמת המסוף הייתה כ-125 מיליון דולר. לשם אספקת הפחם נסללה שלוחה ממסילת הרכבת אשקלון-עזה באזור מושב מבקיעים אל התחנה ורכבות משא הובילו פחם שנפרק מאוניות בנמל אשדוד אל התחנה[13]. זמן קצר לאחר הקמת המסילה הודיעה חברת החשמל שתשקול בכל זאת להקים את המזח בנמל אשקלון - קצא"א, עקב העלות הגבוהה של השינוע דרך נמל אשדוד והרכבת[14]. הקמת המזח החלה ב-1997, בידי קונצרן יונדאי שזכה במכרז להקמתו[15], בשיתוף החברות א. ארנסון ושפיר הנדסה ותעשייה[16]. המזח הושלם בפברואר 1999[17].
בשל קרבתה לרצועת עזה וחשיבותה האסטרטגית, התחנה, שניתן לראותה היטב מצפון רצועת עזה, מהווה מטרה לירי רקטות מרצועת עזה, וזאת אף על פי שתחנה זו מספקת גם את צורכי החשמל של תחנת הכוח של רצועת עזה עצמה. במהלך מבצע צוק איתן בקיץ 2014 פגעו מספר רקטות בשטח התחנה וגרמו נזק לרכוש[18]
בתחנה נמצא מרכז מבקרים ובו הסבר על ייצור החשמל בתחנה וסיור מודרך באוטובוס בתחנה כולל נסיעה על הגשר וצפייה בתהליך פריקת פחם מאניה.
אירועי בטיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אסון הארובה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-8 במאי 1998 במהלך עבודות הבנייה של הארובה החדשה ב"רוטנברג ב'" התרחשה תאונת עבודה קטלנית, במהלכה נספו 9 עובדים שנפלו ממשטח העבודה שלהם במרומי הארובה. חמישה עובדים נוספים חולצו על ידי יחידה 669[19]. בעקבות תאונה זו הוקמה ועדת חקירה ציבורית שמסקנותיה השפיעו על המשך הבנייה של התחנה[20].
קריסת מזח הפחם[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-13 במרץ 2023 קרס עגורן במזח הפחם של התחנה, בשל מזג אוויר חריג ורוחות עזות[21]. אחד העובדים חולץ במצב בינוני והובהל לבית החולים ברזילי. שני עובדים אחרים הוכרזו נעדרים[22]. כעבור יומיים נמצאה גופתו של אחד משני הנעדרים (גמלאי של חברת החשמל שנפגע בשעה שעסק בדייג באזור)[23]. רק לאחר כ-5 שבועות, אותרה גופתו של הנעדר השני מתחת להריסות המזח[24].
קריסת מזח הפחם השביתה את האפשרות לספק לתחנה פחם באמצעות אוניות, וחברת החשמל נאלצה להעביר אותו ב-170 משאיות מדי יום, בנסיעה מנמל חדרה לאשקלון[25]. בהמשך בוצע אספקה גם במשאיות דרך נמל אשדוד[26]. בניית המזח מחדש נמשכה כשני וחצי, בעלות של 300 מיליון שקל[27].
אסון התחשמלת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-21 במאי 2024 התחשמל ונפצע קשה עובד בתחנה[28]. הוא נפטר כעבור חמישה ימים[29].
נתונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספק: 2,250 מגה וואט.
מקור אנרגיה: פחם.
צריכת פחם (בתפוקה מלאה): 18,240 טון ליממה.
צריכת מי קירור: 330,000 טון לשעה.
ארובות ומתקנים להפחתת פליטות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארובות התחנה הן ציון דרך בולט במישור החוף הדרומי, ונראות ממרחק רב מאשדוד, קריית גת, שדרות, וצפון רצועת עזה. במקור נבנו בתחנה שתי ארובות בגובה של כ-250 מטר. הארובה של יחידות 4-3 נבנתה במקור עם סולקן לסילוק גפרית. בתהליך זה נוצרים אדי מים בלתי מזיקים לסביבה והם נפלטים מהארובה כאילו מדובר בעשן. בארובה המקורית של היחידות הישנות יותר (2-1) אין מתקן זה והגזים שנפלטים ממנה אמנם אינם נראים מרחוק אך הם מזהמים בהרבה מהגזים שנפלטים מהארובה של יחידות 4-3 שמכילים ברובם אדי מים.
בעשור השני של המאה ה-21 נבנתה ארובה חדשה וסולקן עבור יחידות 2-1 והופסק השימוש בארובה המקורית של יחידות אלו. ארובה חדשה וסולקן נוספו גם ליחידות 6-5 באתר אורות רבין במסגרת תוכנית כוללת בעלות של 8 מיליארד ₪ להפחתת פליטות בתחנות הכוח באשקלון ובחדרה. נכון לשנת 2022, יחידות הייצור הפחמיות הישנות בחדרה (שמספקות כחצי מכושר ייצור החשמל המותקן מפחם בחדרה) הין היחידות בארץ שפועלות ללא סולקן ובעקבות כך גורמות לבדן לרבע מכלל זיהום חלקיקי האוויר שנוצר בכל מדינת ישראל מכל מקורות זיהום האוויר למיניהם. יחד עם זאת, אין כוונה להתקין בעתיד סולקן עבור יחידות ייצור ישנות אלו והן אמורות להפסיק את פעילותן בשנת 2023. בשנה זו הספקן יוחלף ביחידות ייצור חשמל חדישות הפועלות על גז טבעי שבבניה באתר אורות רבין.
פרויקט D[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוגוסט 2001 אישר שר התשתיות, אביגדור ליברמן, לחברת החשמל להקדים את הקמתה של תחנת כוח פחמית נוספת באתר רוטנברג (שכונתה "פרויקט D") משנת 2017, כפי שנקבע בתוכנית האב למשק החשמל, לשנת 2007. ליברמן אישר את הקמת התחנה שההשקעה בה נאמדה ב-1.3 מיליארד דולר, לאחר שקיבל את טענת חברת החשמל כי אם לא תוקם התחנה (בהספק של 1,100 מגה-וואט), תיקלע ישראל למחסור בחשמל[30]. ראש עיריית אשקלון, בני וקנין, ויו"ר מועצת הפועלים, רמי גוואטה, בירכו על ההחלטה, מאחר שהקמת התחנה תספק תעסוקה למאות ממובטלי העיר[31]. בנוסף, חברת מודלים כלכליים, סיפקה הערכה לפיה עלות הייצור של קוט"ש בפרויקט D תהיה 2.0-1.7 סנט, לעומת 2.75 סנט (ממוצע) בתחנת כוח פחמית ו-3.5 סנט (ממוצע) בטורבינת גז המייצרת חשמל מגז. זאת עקב היתרון לגודל של שימוש משותף בתשתית לאספקת פחם במקום[32].
קידום הפרויקט התעכב עקב התנגדויות רבות, ובספטמבר 2003 הודיעה חברת החשמל כי המחסור ברזרבות חשמל בישראל עלול לגדול בסוף העשור הראשון של המאה ה-21, בגלל העיכוב באישור "פרויקט D" באשקלון[33]. בנוסף טענה כי ההוצאה העודפת למשק מביטול הפרויקט תסתכם ב-500 מיליון דולר[34]. אך דירקטוריון חברת החשמל המשיך לנסות ולקדם אותו[35].
ב-2 בדצמבר 2007 אישר דירקטוריון חברת החשמל הקמת שתי יחידות ייצור נוספות אשר יפעלו אף הן על פחם. כל אחת מיחידות הייצור תהיה בעלת הספק של 630 מגה ואט והן תפעלנה על פי תקנות מחמירות לצמצום זיהום האוויר. מיד אחר כך פרסמה חברת החשמל את המכרזים העיקריים לרכישת ציוד לפרויקט[36]. הפרויקט קיבל את אישור הוועדה לתשתיות לאומיות (הות"ל) ביוני 2008[37].
אולם האישורים הסופיים להקמת המתקן לא התקבלו. בעקבות הגילויים המשמעותיים של גז טבעי בסמוך לישראל, סוכם על שינוי מתכונת הפרויקט, כך שהתחנה תתבסס על ניצול גז טבעי, ופחם כחומר דלק משני במקרי תקלה באספקת הגז. הפרויקט נדחה לתחילת שנות ה-20 של המאה ה-21, בעקבות הצורך בתכנון מחדש להפעלה במתכונת של גז טבעי כדלק ראשי[38]. בנובמבר 2014, דירקטוריון חברת החשמל הורה להקפיא את קידום הפרויקט[39].
באפריל 2017 ביטל שר התשתיות הלאומיות את הפרויקט[40].
ההתנגדות לפרויקט[עריכת קוד מקור | עריכה]
גורמים שונים התנגדו לפרויקט. בין המוחים כנגד הפרויקט נמנו תושבי אשקלון, ארגוני הסביבה, בנוסף למשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות אשר הביעו את התנגדותם. לטענת המתנגדים, הפרויקט יגדיל את זיהום האוויר למרות אמצעי הסינון שיותקנו, ויסכן את בריאותם של תושבי אשקלון[41]. כמו כן, נטען כי קיימות חלופות נקיות זולות יותר, אם נלקחות בחשבון עלויות הזיהום בהתאם לפרוטוקול קיוטו. הקמת תחנה המייצרת חשמל מגז טבעי הוצע כחלופה[38], וייצור חשמל מאנרגיה סולארית (מהשמש) ואנרגיית רוח הוצעו כחלופות זולות יותר בטווח הארוך. עם זאת, מבקר המדינה קבע שלא הוצג מידע מלא על החלופות, ועל כן הן לא נשקלו כראוי[41].
בנובמבר 2001, ארגון אדם טבע ודין עתר לבג"ץ נגד אישור הפרויקט על ידי השר ליברמן, עקב חוסר סבירות, מאחר שלא נתן בהחלטתו את המשקל הראוי לשיקולים הנוגעים להשפעה על הסביבה, על איכות האוויר ועל בריאות הציבור, וכן לשיקולים הטכנולוגיים ולשיקולים הכלכליים[42]. בפברואר 2004, דחה בג"ץ את העתירה, וקבע כי על העותרת להפנות את טענותיה לוועדה לתשתיות לאומיות, שעסקה אז בהליך אישור תוכנית המתאר של התחנה[43].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברת החשמל, אתר תחנות הכוח - רוטנברג (אשקלון), באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ פנחס רוטנברג ביקש בצוואתו שלא יקראו שום אתר על שמו וכדי לעקוף זאת נקרא האתר על שם אחיו
- ^ מערכת "כאן דרום", מתי תחנת הכוח רוטנברג תעבוד על גז טבעי?, באתר כאן דרום, 7 בנובמבר 2021
עידן בנימין, פרויקט בחצי כוח: מחלוקות מעכבות את המעבר של תחנות הכוח מפחם לגז, באתר TheMarker, 5 באוקטובר 2023 - ^ עידן בנימין, באיחור של יותר משנה, חברת החשמל חנכה את יחידת הגז המוסבת הראשונה, באתר TheMarker, 9 באוגוסט 2023
- ^ אבי בר-אלי, בוטלה הקמת התחנה הפחמית השנייה באשקלון, באתר TheMarker, 2 באפריל 2017
- ^ דוד מושיוב ואהרן גבע, גבתי יציע לממשלה להקים תחנת־כוח גרעינית בהשקעה של 200 מיליון דולר, דבר, 13 באוגוסט 1971
עזרא ינוב, נציגי אשקלון ואשדוד חולקים על הממשלה בדבר מיקום תחנות הכוח בשפלת החוף, מעריב, 5 בנובמבר 1972 - ^ אשקלון נגד תחנת-כוח גרעינית באזורה, על המשמר, 6 בנובמבר 1975
עזרא ינוב, ועדת הפנים דנה בענין הכור הגרעיני, מעריב, 2 במרץ 1977 - ^ עיריית אשקלון מתנגדת להקמת תחנת הכוח בתחומה, דבר, 15 ביולי 1981
- ^ שעיה סגל ועזרא ינוב, אשקלונים הפגינו נגד תחנת הכח בפחם, מעריב, 29 באוקטובר 1981
- ^ אבי קרטין, התחילו לבנות את תחנת הכוח באשקלון, חדשות, 26 באוגוסט 1984
- ^ אורלי פלג-מזרחי, נאסר זמנית על חברת החשמל להקים מבנה פלדה בתחנת הכוח רוטנברג ב', באתר גלובס, 19 במאי 1997
- ^ דוד חיון, גורמים בחברת החשמל: מתרבות התקלות בהשלמת הקמת תחנת הכוח באשקלון, באתר גלובס, 21 במאי 2000
- ^ דליה טל, הסיפור המוזר של מסוף הפחם בנמל אשדוד, באתר גלובס, 16 באוקטובר 2005
- ^ עזרא ינוב, רכבת הפחם הראשונה תגיע הבוקר לאשקלון, מעריב, 27 ביוני 1990
- ^ יגאל לביב, נבדקת האפשרות להקים מזח לפריקת פחם באשקלון, חדשות, 30 בספטמבר 1990
- ^ דוד חיון, נחתם ההסכם להקמת מזח הפחם באשקלון בידי יונדאי, באתר גלובס, 26 במאי 1997
- ^ החלו עבודות בניית מזח הפחם באשקלון על ידי ארנסון-שפיר, באתר גלובס, 8 בדצמבר 1997
- ^ דוד חיון, יונדאי הקדימה ב-4 חודשים סיום ההקמה של המזח הימי לפריקת פחם באשקלון, באתר גלובס, 8 בפברואר 1999
- ^ יואב זיתון, פגיעה באשקלון, ירי לחדרה: תחנות כוח בסכנה, באתר ynet, 8 בדצמבר 2015
- ^ ליאור שליין, למזלי עבר חתול שחור, באתר חיל האוויר הישראלי, יוני 1998
- ^ פולמן - האחראית העיקרית לאסון הארובה; חברת החשמל וסולל בונה נכשלו בפיקוח, באתר גלובס, 28 באפריל 1999
- ^ עידן בנימין, עגורן קרס בתחנת הכוח רוטנברג; חיפושים אחר שני נעדרים, באתר TheMarker, 14 במרץ 2023
- ^ דבר, עגורן קרס בתחנת הכוח רוטנברג באשקלון; שני בני אדם נעדרים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 14 במרץ 2023
- ^ עידן בנימין, קריסת העגורן באשקלון: נמצאה גופתו של אחד משני הנעדרים, באתר TheMarker, 15 במרץ 2023
דבר, אסון קריסת העגורן: אותרה גופתו של נפתלי אדרי, אחד משני הנעדרים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 15 במרץ 2023 - ^ ניצן שפירא, יותר מחודש אחרי קריסת העגורן באשקלון: אותרה גופתו של הנעדר ניר דקל, באתר מאקו, 24 באפריל 2023
- ^ עידן בנימין, אומת הסטארט-אפ: 170 משאיות יסיעו פחם מחדרה לאשקלון כל יום, באתר TheMarker, 30 באפריל 2023
- ^ עידן בנימין, משאיות פחם יוצאות לאשקלון גם מנמל אשדוד - אבל ללא פיקוח מספק, באתר TheMarker, 24 במאי 2023
- ^ עידן בנימין, שנה לאחר אסון העגורן: הובלת הפחם לאשקלון מאשדוד יקרה יותר מאשר מחדרה, באתר TheMarker, 13 במרץ 2024
- ^ מערכת "כאן דרום", אשקלון: פועל התחשמל ליד תחנת הכוח – מצבו קשה, באתר כאן דרום, 21 במאי 2024
- ^ ניצן צבי כהן, מת מפצעיו גיל סבג שנפצע קשה במהלך עבודתו בתחנת הכוח רוטנברג, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 26 במאי 2024
דוד לוי, מת מפצעיו עובד חברת חשמל מאשקלון שהתחשמל, באתר כאן דרום, 25 במאי 2024 - ^ רוני גלבפיש, אחרי שנות ויכוחים ולמרות דעת מומחי אנרגיה, ליברמן אישר להקים תחנת-כוח פחמית נוספת, באתר גלובס, 28 באוגוסט 2001
- ^ עליזה ארבלי, עיריית אשקלון מברכת על הקמת תחנת כוח בעיר; הירוקים מגנים, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2001
- ^ הצד החיובי של התחנה הפחמית, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2001
- ^ עמירם כהן, חברת החשמל: מחסור חמור ברזרבות החשמל ב-2005-2004, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2003
- ^ עמירם כהן, חברת החשמל: ההוצאה העודפת מביטול תחנת הכוח הפחמית - 500 מיליון דולר, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2003
- ^ שרון קדמי, דירקטוריון חברת החשמל: לזרז הקמתה של תחנת כוח פחמית חדשה באשקלון, באתר TheMarker, 18 בדצמבר 2006
- ^ ליאור ברון, פרויקט התחנה הפחמית יוצא לדרך: חברת החשמל פרסמה מכרזים בהיקף של 600 מיליון אירו, באתר גלובס, 19 בפברואר 2008
- ^ דליה טל, הוועדה לתשתיות לאומיות אישרה הקמת תחנה פחמית נוספת באשקלון, באתר גלובס, 16 ביוני 2008
אבי בר-אלי, הוועדה לתשתיות לאומיות אישרה הצבת שתי יחידות ייצור פחמיות בצפון אשקלון, באתר הארץ, 17 ביוני 2008 - ^ 1 2 אבי בר-אלי, נדחתה ההחלטה להסב את התחנה הפחמית באשקלון לגז, באתר TheMarker, 15 ביוני 2011
- ^ אבי בר-אלי, אחרי 13 שנה: תבוטל הקמת תחנת כוח נוספת באשקלון, באתר TheMarker, 23 בנובמבר 2014
- ^ אבי בר-אלי, אחרי 16 שנה - תבוטל סופית הקמת תחנת הכוח הפחמית השנייה באשקלון, באתר TheMarker, 8 במרץ 2017
- ^ 1 2 אבי בר-אלי, תחנת המריבה, באתר הארץ, 13 ביוני 2008
- ^ שמואל דקלו, עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה להקים שתי תחנות כוח פחמיות באשקלון, באתר גלובס, 19 בנובמבר 2001
- ^ עמירם כהן, בג"ץ דחה עתירת אדם טבע ודין בעניין הקמת תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון, באתר הארץ, 2 בפברואר 2004
| אנרגיה בישראל | |||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תחנות כוח |
| ||||||||||||||||||
| שדות גז ונפט | חלץ • לווייתן • מגד • מרי • נועה • צוק תמרור • ראש זוהר • תמר • תנין • כריש | ||||||||||||||||||
| חברות וארגונים | תשתיות נפט ואנרגיה • חברת החשמל לישראל • נתיבי הגז הטבעי לישראל • נתיבי נפט • חברת קו צינור אירופה אסיה • ערבה פאוור קומפני | ||||||||||||||||||
| אנרגיה גרעינית בישראל • גז טבעי בישראל • משק החשמל בישראל • כלכלת ישראל – אנרגיה | |||||||||||||||||||
| פנחס רוטנברג | ||
|---|---|---|
| כללי | משק החשמל בישראל • הקמת תשתית החשמל בתל אביב • חברת החשמל לישראל |  |
| אישים | אברהם רוטנברג | |
| תחנות כוח שהקים | תחנת הכוח הראשונה של תל אביב • תחנת הכוח בטבריה • תחנת הכוח הראשונה בחיפה • תחנת הכוח הקיטורית בחיפה • תחנת הכוח ההידרואלקטרית בנהריים • תחנת הכוח רדינג | |
| מבנים אחרים שהקים | בית רוטנברג • בניין רוטנברג • סכר דגניה • תל אור • שכונת קריית חשמל | |
| מורשת והנצחה | תחנת הכוח רוטנברג • איש החשמל | |