שלמן
תרבות | אשור, כנען (פיניקיה) |
---|---|
שלמן (בפיניקית: 𐤔𐤋𐤌𐤍),[1] שלמנו או שולמנו (באכדית: Šalmānu, Salmānu או Šulmānu, כלומר "החברותי")[2] הוא אל מסופוטמי (אשורי) וכנעני־פיניקי. האל מופיע בדת האשורית, אולי כהתגלות חברותית (כמשמעות שמו) של האל הלאומי אשור.[2] האל מוכר גם מהעולם הדתי הכנעני־פיניקי, כמו משמות תיאופוריים מכתבי אוגרית[3] ומהקיפוס של עבדמסכר (מתוארך למאה ה־3 לפנה"ס) שהוקדש לו;[4] כאל כנעני הוא מתועד גם באסטלה מצרית מהשושלת ה־21 או ה־20 (1189–945 לפנה"ס) ובה הקדשה לשלמן.[5] אל בשם "סלמן"/"שלמן" נמצא בתדמור, חטרא וכתובות צפון־ערביות (אנ') ודרום־ערביות.[6]
האל מוכר מהרכיב התיאופורי בשם המלכותי שלמנאסר (באכדית: Salmanu-ašared, אך סביר שה־S הפותחת נהגתה כ־שׁ'),[2] שמתועד מהמאה ה־13 לפנה"ס (שלמנאסר הראשון) עד המאה ה־8 לפנה"ס (שלמנאסר החמישי); הצורה הכנענית "שלמן" מתועדת, בעקיפים, בכתיב המקראי "שלמנאסר".[2] השמות המלכותיים השמיים צפון־מערביים Sa-la-ma-nu (מלך מואב בימי תגלת־פלאסר השלישי[7]), שלמנעבד (מלך אדום) ואולי גם שלמה (Σαλωμων – סלומון או שלומון בתרגום השבעים) מפורשים כשמות תאופוריים המזכירים את שלמן.[6]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ KAI 282 (הקיפוס של עבדמסכר)
- ^ 1 2 3 4 Keiko Yamada, Shiego Yamada, Shalmaneser V and His Era, Revisited, in: Amitai Baruchi-Unna, Tova Forti, Shmuel Aḥituv, Israel Ephʿal, Jeffrey H. Tigay (eds.), "Now It Happened in Those Days": Studies in Biblical, Assyrian, and Other Ancient Near Eastern Historiography, כרך 2, Eisenbrauns, 2017, עמ' 388–389, ISBN 978-1575067612
- ^ למשל בלוחות KTU2 4.412 III, 4.624, וכנראה גם 4.33; ראו F. Gröndahl, Die Personennamen der Texte aus Ugarit, Roma, 1967, עמ' 193, 414
- ^ נחום סלושץ, אוצר הכתובות הפניקיות, דביר, 1942, עמ' 42–43
- ^ R. Stadelman, Syrisch-palästinensische Gottheiten in Aegypten, Leiden, 1967, עמ' 55
- ^ 1 2 Karel van Der Toorn, Bob Becking, Pieter W. van der Horst, Dictionary Of Deities And Demons In The Bible, Brill, 1999, עמ' 757–758
- ^ Hayim Tadmor, Shigeo Yamada, The Royal Inscriptions of Tiglath-Pileser III (744–727 BC) and Shalmaneser V (726–722 BC), Kings of Assyria, Eisenbrauns, 2011, עמ' 122–123
מיתולוגיה מסופוטמית | ||
---|---|---|
הפנתאון השומרי והאכדי | אבזו – אפסו (אנ') • אוּתוּ – שַמַש (אנ') • איננה – אשתר • אנו • אנכי – אאה • אנליל • אשור • מרדוך • נינגל (אנ') – נִכַּל • נינורתה • נינחורסג – בלת־אילי • נינליל • נינקאסי • נינתינוגה (אנ') • נרגל • ננה – סין • שלמנו • תיאמת • דומוזיד – דואוזו (תמוז) | |
יצירות ספרותיות חשובות | אנומה אליש • הוראות שורופק • עלילות גילגמש | |
גיבורים | אותנפישתים • אנכידו • גילגמש • זיאוסודרה |
אלים במיתולוגיה הכנענית | ||
---|---|---|
מפחרת האלים | אל • אשרה • בעל־הדד • ענת • עשתרת • דגן • אדון • בעלת גבל • בוהו • מוֹת • בעל פעור • ים • שמש • ירח • כושר וחסיס • כושרות • רשף • חורון • קדש • אשמון • עשתר • כמוש • מלך • קוס • יהוה • שחר • שלם • צד • נכל ואב • שכמן ושנם • לויתן • תנין (אנ') • מלקרת • תנת • בעל חמון • פמי (אנ') • סכן • צדק (אנ') • מישור (אנ') • שלמן • גד | |
אתרים מקודשים | מרום צפון • חכפת • כפתר • עשתרות • תותול | |
ספרוּת | שירה אוגריתית: עלילות בעל וענת ‧ עלילת אקהת ‧ עלילת כרת ‧ הולדת שחר ושלם ‧ חתונת ירח ונכל ‧ לחש עלילת האלים הנאבקים בנחש • כתבי סכניתן | |
פולחן | במות • מרזח • פסלים מצבות • מצבות נדר • בית אל • כס עשתרת • מקדש מגדול • תרפים • נסך וקטורת • מזבחות אבן ונחושת • קורבנות, זבחים, מנחות, זבח חלב, שלמים, כליל ועולות • העלאה באוב | |
בעלי תפקידים | כהנים • קדשים |