שומרון קול תתן

שומרון קול תתן
	שֹׁמְרוֹן קוֹל תִּתֵּן: "מְצָאוּנִי עֲוֹנַי!; לְאֶרֶץ אַחֶרֶת יְצָאוּנִי בָנַי!"; וְאָהֳלִיבָה תִּזְעַק: "נִשְׂרְפוּ אַרְמוֹנַי!"; וַתֹּאמֶר צִיּוֹן: "עֲזָבַנִי יְיָ!"; ; "לֹא לָךְ, אָהֳלִיבָה, חֲשׁׂב עָנְיֵךְ כְּעָנְיִי.; הֲתַמְשִׁילִי שִׁבְרֵךְ (נ"א: חָלְיֵיךְ) לְשִׁבְרִי וּלְחָלְיִי?!; אֲנִי אָהֳלָה סוּרָה בָּגַדְתִּי בְקָשְׁיִי; וְקָם עָלַי כַּחֲשִׁי וְעָנָה בִי מֶרְיִי; וּלְמִקְצָת הַיָּמִים שִׁלַּמְתִּי נִשְׁיִי; וְתִגְלַת פִּלְאֶסֶר אָכַל אֶת פִּרְיִי; חֶמְדָּתִי פָּשַׁט וְהִצִּיל אֶת עֶדְיִי; וְלַחֲלַח וְחָבוֹר נָשָׂא אֶת שִׁבְיִי.; דֹּמִי, אָהֳלִיבָה, וְאַל תִּבְכִּי כְּבִכְיִי; שְׁנוֹתַיִךְ אָרְכוּ, וְלֹא אָרְכוּ שָׁנַי!" ואהליבה:; ; מְשִׁיבָה אָהֳלִיבָה: "אֲנִי כֵן נֶעֱקַשְׁתִּי; וּבְאַלּוּף נְעוּרַי כְּאָהֳלָה בָּגַדְתִּי; דֹּמִי, אָהֳלָה, כִּי יְגוֹנִי זָכַרְתִּי!; נָדַדְתְּ אַתְּ אַחַת, וְרַבּוֹת נָדַדְתִּי; הִנֵּה, בְּיַד הַכַּשְׂדִּים פַּעֲמַיִם נִלְכַּדְתִּי; וּשְׁבִיָּה עֲנִיָּה לְבָבֶל יָרַדְתִּי; וְנִשְׂרַף הַהֵיכָל אֲשֶׁר בּוֹ נִכְבַּדְתִּי; וּלְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּבָבֶל נִפְקַדְתִּי; וְשַׁבְתִּי לְצִיּוֹן עוֹד וְהֵיכָל יָסַדְתִּי; גַּם זֹאת הַפַּעַם מְעַט לֹא עָמַדְתִּי; עַד לְקָחַנִי אֱדוֹם וְכִמְעַט אָבַדְתִּי; וְעַל כָּל הָאֲרָצוֹת נָפְצוּ הֲמוֹנַי!" ואהליבה:; ; הַחוֹמֵל עַל דַּל, חֲמֹל עַל דַּלּוּתָם; וּרְאֵה שׁוֹמְמוּתָם וְאֹרֶךְ גָּלוּתָם!; אַל תִּקְצֹף עַד מְאֹד, וּרְאֵה שִׁפְלוּתָם; וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עֲוֹנָם וְסִכְלוּתָם; רְפָא נָא אֶת שִׁבְרָם, וְנַחֵם אֲבֵלוּתָם; כִּי אַתָּה שִׂבְרָם וְאַתָּה אֱיָלוּתָם!; חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כִּימֵי קַדְמוֹנַי; כְּנָאֳמֶךָ: "בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם יְיָ:"

שומרון קול תתן היא קינה שנכתבה על ידי רבי שלמה אבן גבירול וכלולה בסדר קינות לתשעה באב של האשכנזים והספרדים גם יחד. תוכנה הוא ויכוח בין שומרון וירושלים, בכינוייהן אהלה ואהליבה, למי אירע אסון גדול יותר.

מחבר

מחבר שומרון קול תתן הוא רבי שלמה אבן גבירול אשר השאיר את האקרוסטיכון "שלמה" בראש הבתים. הקינה נכללת בספר שירי הקודש לרב שלמה אבן גבירול, של ביאליק ורבניצקי שיצא בשנת 1928 וכבר בשנת 1857 ציין עמנואל אגוילר את שומרון קול תתן בין יצירותיו של אבן גבירול^[1]. אולם הקינה לא נכללה בספר "כל השירים אשר בקודש יסודותם" של שירי אבן גבירול שיצא בשנת 1868 בפריס^[2] והחוקרים בסוף המאה ה-19 העלו השערות שונות לגבי מחברו^[3]^[4].

תוכן הקינה

בבית הראשון ממלכת שומרון טוענת שהיא גלתה קודם והייתה בארץ פחות זמן ומאז לא חזרה. בבית הבא, טוענת את טענותיה ממלכת יהודה. היא טוענת שהיא גלתה מספר פעמים - גלות יהויכין וגלות צדקיהו. בנוסף, גם לאחר שחזרה לארץ בימי שיבת ציון, היא חטאה שוב וגלתה פעם נוספת - הפעם לכל קצווי תבל. בבית האחרון פונה המחבר לקב"ה ומתפלל על הגאולה.

מבנה

הפיוט בנוי כעין פזמון עם בית פותח, שלושה בתים וביניהם שורה מהבית הפותח בתור פזמון. לכל בית ישנה חריזה נפרדת. בראשי הבתים ישנו אקרוסטיכון "שלמה". ביאליק ורבניצקי כתבו: "משקלה נוטה ליתד ודלת יתד ודלת אלא שלא דקדק כאן הפיטן ביתדות"^[5]. דניאל גולדשמידט כתב: "בתים בני 8-12 טורים, בכל טור ב' צלעיות, בכל צלעית ה' תנועות, וההברות השואיות והמחוטפות אינן נחשבות."^[6].

הקינה כתובה כוויכוח בין אהלה ואהליבה ובעקבותיה נכתבו פיוטים נוספים בסגנון זה, בהם "אהליבה לאהלה כתבה" של אברהם אבן עזרא^[7]. גבולות המחרוזות מהוות גם נקודות מעבר בין הדוברים, כמקובל בשירתו של אבן גבירול^[8].

כקינות רבות, הקינה מסתיימת בתפילה הפותחת פתח לתקווה^[9].

בתשעה באב

שומרון קול תתן נאמרת במנהג אשכנז המזרחי בליל תשעה באב וביומו, ובמנהג אשכנז המערבי רק ביום תשעה באב. הקינה נאמרה על ידי הספרדים בבוקרשט בערב^[10] ועל ידי יהודי כורדיסטן בבוקר תשעה באב^[11]. הקינה נחשבה בין הקינות המוכרות יותר ועל כן לרוב נכללה בסדרי קינות מקוצרות שהוכנו במקומות שונים^[12].

בקרב האשכנזים לקינה מנגינה מקובלת^[13] שהולבשה על קינות אחרות^[14].

הקינה נכללה בקינות לתשעה באב של ספר ארבע תעניות שיצא בשנת 1624^[15]

קישורים חיצוניים

הפיוט שומרון קול תתן, באתר הפיוט והתפילה

הערות שוליים

^ The ancient melodies of the liturgy of the Spanish and Portuguese Jew, 1857, page 4
^ שירי אבן גבירול, באתר היברובוקס
^ ציון ספרותי, הצפירה, 18 ביולי 1895
^ דוד שיפמאנן, הערה, המליץ, 28 ביוני 1895
^ שירי שלמה בן יהודה אבן גבירול - חלק ד, קמב, הוצאת דביר, תרפ"ח, באתר היברובוקס
^ סדר הקינות לתשעה באב, כמנהג פולין וקהילות האשכנזים בארץ ישראל, מוגה ומבואר בידי דניאל בהר"ר גולדשמידט, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשכ"ח, עמוד כח
^ אפרים חזן, ויכוח ודו-שיח בשירתו של רבי אברהם אבן עזרא, עמוד 33
^ טובה בארי, משתה אצילים למסיבת חכמים: שיר אזור חדש לשלמה אבן גבירול, תרביץ, טבת-אדר תשנ"ז, עמוד 264, הערה 23
^ שולמית אליצור, מאבל לנחמה: על מנהג קדום בתפילת מנחה של תשעה באב, תרביץ, תשרי-כסלו תשס"ד, עמוד 126, הערה 6
^ היהודים הספרדים בבוקרסט, המליץ, 21 בפברואר 1900
^ יונה צבר, תפסירים של פיוטים, קינות ואזהרות, בניבי ארמית חדשה של יהודי כורדיסטן, המרכז לחקר מסורות קהילות ישראל, 2009, עמוד 436
^ דבר מתוקן שאינו מסוכן, המליץ, 27 ביולי 1880
^ ירכתי הלבנון, הלבנון, 18 באוגוסט 1886
שברים, השקפה, 14 בינואר 1898
^ ספר ליקוטי צבי, אמסטרדם 1809, עמוד עד
ספר שערי ציון, 1760
^ ספר ארבע תעניות, ויניציאה, שפ"ד, באתר היברובוקס

[1] The ancient melodies of the liturgy of the Spanish and Portuguese Jew, 1857, page 4

[2] שירי אבן גבירול, באתר היברובוקס

[3] ציון ספרותי, הצפירה, 18 ביולי 1895

[4] דוד שיפמאנן, הערה, המליץ, 28 ביוני 1895

[5] שירי שלמה בן יהודה אבן גבירול - חלק ד, קמב, הוצאת דביר, תרפ"ח, באתר היברובוקס

[6] סדר הקינות לתשעה באב, כמנהג פולין וקהילות האשכנזים בארץ ישראל, מוגה ומבואר בידי דניאל בהר"ר גולדשמידט, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשכ"ח, עמוד כח

[7] אפרים חזן, ויכוח ודו-שיח בשירתו של רבי אברהם אבן עזרא, עמוד 33

[8] טובה בארי, משתה אצילים למסיבת חכמים: שיר אזור חדש לשלמה אבן גבירול, תרביץ, טבת-אדר תשנ"ז, עמוד 264, הערה 23

[9] שולמית אליצור, מאבל לנחמה: על מנהג קדום בתפילת מנחה של תשעה באב, תרביץ, תשרי-כסלו תשס"ד, עמוד 126, הערה 6

[10] היהודים הספרדים בבוקרסט, המליץ, 21 בפברואר 1900

[11] יונה צבר, תפסירים של פיוטים, קינות ואזהרות, בניבי ארמית חדשה של יהודי כורדיסטן, המרכז לחקר מסורות קהילות ישראל, 2009, עמוד 436

[12] דבר מתוקן שאינו מסוכן, המליץ, 27 ביולי 1880

[13] ירכתי הלבנון, הלבנון, 18 באוגוסט 1886
שברים, השקפה, 14 בינואר 1898

[14] ספר ליקוטי צבי, אמסטרדם 1809, עמוד עד
ספר שערי ציון, 1760

[15] ספר ארבע תעניות, ויניציאה, שפ"ד, באתר היברובוקס

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]