ארוחת ערב ממלכתית בארצות הברית

ארוחת ערב ממלכתית בארצות הברית היא ארוחת ערב רשמית הנערכת לכבודו של ראש מדינה זר, כגון מלך, מלכה, נשיא או כל ראש ממשלה בעת ביקורים רשמיים בארצות הברית. מארח הארוחה הוא נשיא ארצות הברית, והיא מתקיימת במקומות שונים, בדרך כלל בחדר האוכל הממלכתי בבית הלבן ובמימון הממשלה הפדרלית.^[1] על תכנון וביצוע הארוחה ממונה המזכיר החברתי של הבית הלבן, לצד הגברת הראשונה של ארצות הברית, שעל פי המסורת היא המארחת בבית הלבן.

ארוחות ערב אחרות עבור אנשים חשובים ממדינות אחרות, כגון נסיך או שר בכיר, נקראות ארוחת ערב רשמית, והממשלה הפדרלית לא מממנת ארוחות אלה. כיום קוד הלבוש בארוחות לעיתים קרובות בסגנון שקרוב יותר לעניבה שחורה ופחות לעניבה לבנה.

ארוחות ערב ממלכתיות בארצות הברית כוללות מגוון אירועי אוכל ברחבי העולם, כולל כנסים ופסגות. הן משפיעות על מדינות רבות ועל אירועי האוכל שלהן. לארוחות ערב ממלכתיות כיום יש משמעות פוליטית גדולה יותר משהייתה להן בעבר, ומשתתפים בהן בעיקר מנהיגי מדינות כשהם מלווים בפוליטיקאים נוספים ממדינתם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארוחת הערב הממלכתית הראשונה נערכה ב-22 בדצמבר 1874 על ידי הנשיא יוליסס ס. גרנט, כדי לקבל את פני המלך קלאקאוה מממלכת הוואי.^[2][3][4] זו הייתה הארוחה הממלכתית היחידה של הנשיא גרנט, והארוחה הבאה הייתה רק 57 שנים לאחר מכן, כאשר החזיר הנשיא הרברט הובר את המנהג, והוא נמשך ברציפות משנת 1931 ועד היום.

משנת 1977 נהוג להציג בארוחות הערב גם מופע בידור. לאורך השנים הופיעו אמנים רבים בארוחות אלה, ומופע הבידור הראשון היה של הפסנתרן רודולף סרקין. מאז, נהנו המנהיגים המתארחים מהופעות של פרנק סינטרה, ויטני יוסטון, סטיבי וונדר, אלטון ג'ון, יצחק פרלמן, ג'יימס טיילור, יו-יו מה, ביונסה, גוון סטפני, דמי לובאטו ועוד. פעמים רבות תזמורת חיל הנחתים של ארצות הברית משולבת במופע הבידור.

סטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2023, נערכו בארצות הברית 337 ארוחות ערב ממלכתיות, ו-17 נשיאים אירחו אותן. הנשיא שאירח הכי הרבה ארוחות הוא רונלד רייגן, 54 ארוחות. הנשיאים שאירחו את המספר המועט ביותר של ארוחות (מלבד גרנט) הם הרברט הובר ודונלד טראמפ, שתי ארוחות בלבד.

המדינות שהתארחו הכי הרבה הן הממלכה המאוחדת וגרמניה, עם 16 ארוחות כל אחת.

הנשיא	מספר הארוחות	זמן הכהונה (בשנים)	מדינה שהתארחה הכי הרבה
יוליסס ס. גרנט	1	8	-
הרברט הובר	2	4	-
פרנקלין דלאנו רוזוולט	11	12	-
הארי טרומן	10	כמעט 8 שנים	צרפת צרפת, הולנד הולנד, קנדה קנדה,הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת(2 ארוחות)
דווייט אייזנהאואר	24	8	קנדה קנדה (2 ארוחות)
ג'ון פיצג'רלד קנדי	15	כמעט 3 שנים	הודו הודו (2 ארוחות)
לינדון ג'ונסון	19	5	הפיליפינים הפיליפינים (2 ארוחות)
ריצ'רד ניקסון	42	5 וחצי שנים	גרמניה המערבית גרמניה המערבית, הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת (3 ארוחות)
ג'רלד פורד	33	שנתיים וחצי	ישראל ישראל; גרמניה המערבית גרמניה המערבית (3 ארוחות)
ג'ימי קרטר	40	4	ישראל ישראל (4 ארוחות)
רונלד רייגן	54	8	גרמניה המערבית גרמניה המערבית (3 ארוחות)
ג'ורג' הרברט ווקר בוש	25	4	איטליה איטליה;מקסיקו מקסיקו;פולין פולין (2 ארוחות)
ביל קלינטון	29	8	קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית (3 ארוחות)
ג'ורג' ווקר בוש	13	8	הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת (2 ארוחות)
ברק אובמה	13	8	-
דונלד טראמפ	2	4	-
ג'ו ביידן	4	3 (-היום)	-

רשימת המדינות שהתארחו הכי הרבה:

המדינה	מספר הארוחות	התארחה הכי הרבה על ידי הנשיא	מנהיג שהתארח הכי הרבה
הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת	16	ריצ'רד ניקסון (3 ארוחות)	המלכה אליזבת השנייה[5] הנסיך פיליפ (4 ארוחות)
גרמניה גרמניה[6]	16	ריצ'רד ניקסון, רונלד רייגן (3 ארוחות)	הלמוט שמידט (5 ארוחות)
יפן יפן	14		-
צרפת צרפת	14		-
ישראל ישראל	13	ג'ימי קרטר (4 ארוחות)	יצחק רבין (5 ארוחות)
קנדה קנדה	13	דווייט אייזנהאואר, הארי טרומן (2 ארוחות)	פייר אליוט טרודו (4 ארוחות)
איטליה איטליה	12	ג'ורג' הרברט ווקר בוש (2 ארוחות)	ג'וליו אנדראוטי (4 ארוחות)
מקסיקו מקסיקו	12		-
הודו הודו	10		-
ירדן ירדן	10		המלך חוסיין (10 ארוחות)
קולומביה קולומביה	8		אלפונסו לופס מיקלסן (2 ארוחות)
מצרים מצרים	8		אנואר סאדאת
ונצואלה ונצואלה	8		קרלוס אנדראס פרז (2 ארוחות)
הפיליפינים הפיליפינים	6		פרדיננד מרקוס (2 ארוחות)
איראן איראן	6	ג'ון קנדי (2 פעמים)	מוחמד רזא פהלווי (6 ארוחות)
פקיסטן פקיסטן	6		איוב ח'אן, זולפיקאר עלי בהוטו (2 ארוחות)
אתיופיה אתיופיה	5		היילה סלאסי (5 ארוחות)

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינת ישראל התארחה כ-13 פעמים בארוחת ערב ממלכתית בארצות הברית, ושלחה חמישה ראשי ממשלה ונשיא אחד. עד כה, שבעה מנשיאי ארצות הברית אירחו מנהיגים ישראלים לארוחת ערב ממלכתית.

ראש הממשלה הישראלי הראשון שהתארח בארוחת ערב ממלכתית היה לוי אשכול, ב-1 ביולי 1964, בתקופת ממשלו של הנשיא לינדון ג'ונסון.

יוליסס ס. גרנט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשיא ה-18 של ארצות הברית היה הראשון לארח ארוחת ערב ממלכתית בארצות הברית, וערך ארוחה אחת בלבד בכהונתו השנייה.

תאריך	המדינה המבקרת	אורח הכבוד	תפקיד
22 בדצמבר 1874[2]	הוואי הוואי	קלאקאוה	מלך הוואי

הרברט הובר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר 57 שנים, הנשיא ה-31 של ארצות הברית אירח שתי ארוחות ערב ממלכתיות באותה השנה, 1931. הרברט הובר הצליח להיבחר לכהונה אחת בלבד.

תאריך	המדינה המבקרת	אורח הכבוד	תפקיד
29 באפריל 1931[9]	תאילנד תאילנד	ראמה השביעי	מלך תאילנד
22 באוקטובר 1931[10]	צרפת צרפת	פייר לאוואל	ראש ממשלת צרפת

פרנקלין דלאנו רוזוולט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשיא ה-32 של ארצות הברית אירח 11 ארוחות ערב ממלכתיות בארבע תקופות הכהונה שנבחר אליהן, והארוחה האחרונה שאירח הייתה בסוף מרץ 1945, אחריה נפל למשכב ומת שבועיים לאחר מכן, ב-12 באפריל 1945.

תאריך	המדינה המבקרת	אורח הכבוד	תפקיד
10 באוקטובר 1933[11]	פנמה פנמה	הרמודיו אריאס מדריד	נשיא פנמה
8 ביוני 1939[12]	הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת	ג'ורג' השישי	מלך בריטניה
12 בפברואר 1941[13]	לוקסמבורג לוקסמבורג	שארלוט	הדוכסית הגדולה של לוקסמבורג
7 ביולי 1942[14]	קולומביה קולומביה	אלפונסו לופז פומרג'ו	נשיא קולומביה
8 בדצמבר 1942[15]	קובה קובה	פולחנסיו בטיסטה	נשיא קובה
9 ביוני 1943[16]	פרגוואי פרגוואי	היגינו מוריניגו	נשיא פרגוואי
14 באוקטובר 1943[17]	האיטי האיטי	אנטוני אלי לאסקו	נשיא האיטי
19 בינואר 1944[18]	ונצואלה ונצואלה	איסאייאס מדינה אנגריטה	נשיא ונצואלה
7 ביוני 1944[19]	פולין פולין	סטניסלב מיקולאייג'ק	ראש ממשלת פולין
24 באוגוסט 1944[20]	איסלנד איסלנד	סוון ביירנסון	נשיא איסלנד
23 במרץ 1945[21]	קנדה קנדה	אלכסנדר קיימברידג', רוזן אתלון הראשון	המושל הכללי של קנדה

הארי ס. טרומן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשיא ה-33 של ארצות הברית אירח 10 ארוחות ערב ממלכתיות בשתי תקופות כהונתו, לאחר שירש את הנשיאות מהנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט שנפטר עקב מצבו הבריאותי הירוד.

תאריך	המדינה המבקרת	אורח הכבוד	תפקיד
22 באוגוסט 1945[10]	צרפת צרפת	שארל דה גול	נשיא צרפת
10 בנובמבר 1945	קנדה קנדההממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת	וויליאם ליון מקנזי קינג קלמנט אטלי	ראש ממשלת קנדה ראש ממשלת הממלכה המאוחדת
29 באפריל 1947[22]	מקסיקו מקסיקו	מיגל אלמן ואלדס	נשיא מקסיקו
4 באפריל 1949[23][24]	משלחת משותפת מטעם המדינות: בלגיה בלגיהקנדה קנדהדנמרק דנמרקאיסלנד איסלנדאיטליה איטליהלוקסמבורג לוקסמבורגהולנד הולנדפורטוגל פורטוגלהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת	פול-אנרי ספאק לסטר בי פירסון רוברט שומאן ביארני בנדיקטסון ארנסט בווין	מנהיגי המדינות הרשומות: מלכים ומלכות, נשיאים וראשי ממשלה
18 במאי 1949[25]	ברזיל ברזיל	גספאר דוטרה	נשיא ברזיל
8 באוגוסט 1949[26]	הפיליפינים הפיליפינים	אלפידיו קווירינו	נשיא הפיליפינים
16 בנובמבר 1949[27]	איראן איראן	מוחמד רזא פהלווי	השאה של איראן
28 במרץ 1951[28][29]	צרפת צרפת	ונסן אוריו	נשיא צרפת
20 ביוני 1951[30]	אקוודור אקוודור	גאלו פלאזה	נשיא אקוודור
2 באפריל 1952[31]	הולנד הולנד	יוליאנה	מלכת הולנד

דווייט אייזנהאואר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשיא ה-34 של ארצות הברית אירח 24 ארוחות ערב ממלכתיות במהלך שתי תקופות כהונה מלאות.

תאריך	המדינה המבקרת	אורח הכבוד	תפקיד
28 באוקטובר 1953[32]	יוון יוון	פבלוס	מלך יוון
27 בינואר 1954[33]	טורקיה טורקיה	ג'לל באייר	ראש ממשלת טורקיה
26 במאי 1954[34]	אתיופיה אתיופיה	היילה סלאסי	קיסר אתיופיה
26 ביולי 1954[35]	קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	לי סינג-מן	הנשיא הראשון של דרום קוריאה
18 באוקטובר 1954[36]	ליבריה ליבריה	וויליאם טיובמן	נשיא ליבריה
26 בינואר 1955[37]	האיטי האיטי	פול מגלוייר	נשיא האיטי
8 במאי 1957[38]	דרום וייטנאם דרום וייטנאם	נו דין דיים	נשיא דרום וייטנאם
17 באוקטובר 1957[39]	קנדה קנדה	אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת	מלכת בריטניה וראש חבר העמים הבריטי, מלכת קנדה
4 ביוני 1958[40]	גרמניה המערבית גרמניה המערבית	תיאודור הויס	הנשיא הראשון של גרמניה המערבית
17 ביוני 1958[41]	הפיליפינים הפיליפינים	קרלוס פ. גרסייה	נשיא הפיליפינים
20 בינואר 1959[42]	ארגנטינה ארגנטינה	ארתורו פרונדיסי	נשיא ארגנטינה
10 במרץ 1959[43]	אל סלוודור אל סלוודור	חוזה מריה לאמוס	נשיא אל סלוודור
17 במרץ 1959[44]	אירלנד אירלנד	שון או'קלי	נשיא אירלנד
11 במאי 1959[45]	בלגיה בלגיה	בודואן	מלך הבלגים
15 בספטמבר 1959[46]	ברית המועצות ברית המועצות	ניקיטה חרושצ'וב	המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
9 באוקטובר 1959[47]	מקסיקו מקסיקו	אדולפו לופס מטאוס	נשיא מקסיקו
26 באוקטובר 1959[48]	גינאה גינאה	אחמד סקו טורה	הנשיא הראשון של גינאה
5 באפריל 1960[49]	קולומביה קולומביה	אלברטו קמארגו	נשיא קולומביה
22 באפריל 1960[10][50]	צרפת צרפת	שארל דה גול	נשיא צרפת
27 באפריל 1960[51]	נפאל נפאל	מהנדרה	מלך נפאל
3 ביוני 1960[52]	קנדה קנדה	ג'ון דיפנבייקר	ראש ממשלת קנדה
28 ביוני 1960	תאילנד תאילנד	ראמה התשיעי	מלך תאילנד
27 בספטמבר 1960[53]	יפן יפן	אקיהיטו	קיסר יפן
11 באוקטובר 1960[54]	דנמרק דנמרק	פרדריק התשיעי	מלך דנמרק

ג'ון פיצג'רלד קנדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשיא ה-35 של ארצות הברית אירח 15 ארוחות ערב ממלכתיות בתקופת כהונה של כמעט שלוש שנים, והארוחה האחרונה שאירח נערכה כחודש וחצי לפני שנרצח.

תאריך	המדינה המבקרת	אורחי כבוד	תפקיד
3 במאי 1961[55]	תוניסיה תוניסיה	חביב בורגיבה	נשיא תוניסיה
11 ביולי 1961[56]	פקיסטן פקיסטן	איוב ח'אן	נשיא פקיסטן
19 בספטמבר 1961[57]	פרו פרו	מנואל פראדו אוגרצ'ה	נשיא פרו
4 באוקטובר 1961[58]	סודאן סודאן	איבראהים עבוד	נשיא סודאן
7 בנובמבר 1961[59]	הודו הודו	ג'ווהרלל נהרו	ראש הממשלה הראשון של הודו
13 בפברואר 1962[60]	ערב הסעודית ערב הסעודית	המלך סעוד	מלך ערב הסעודית
11 באפריל 1962[61]	איראן איראן	מוחמד רזא פהלווי	השאה של איראן
22 במאי 1962[62]	חוף השנהב חוף השנהב	פליקס הופואה-בואני	הנשיא הראשון של חוף השנהב העצמאית
19 בפברואר 1963[63]	ונצואלה ונצואלה	רומולו בטנקור	נשיא ונצואלה
27 במרץ 1963[64]	מרוקו מרוקו	המלך חסן השני	מלך מרוקו
30 באפריל 1963[65]	לוקסמבורג לוקסמבורג	שארלוט	הדוכסית הגדולה של לוקסמבורג
3 ביוני 1963[66]	הודו הודו	סרוופלי רדהקרישנן	נשיא הודו
5 בספטמבר 1963[67]	אפגניסטן אפגניסטן	מוחמד זאהיר שאה	המלך האחרון של אפגניסטן, "אבי האומה" האפגנית
1 באוקטובר 1963[68]	אתיופיה אתיופיה	היילה סלאסי	קיסר אתיופיה
15 באוקטובר 1963[69]	אירלנד אירלנד	שון למס	הטישך של אירלנד

לינדון ביינס ג'ונסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשיא ה-36 של ארצות הברית אירח 19 ארוחות ערב ממלכתיות בתקופת כהונה של 5 שנים, לאחר שהושבע לנשיאות בעקבות רצח הנשיא ג'ון קנדי. לינדון ג'ונסון הוא הנשיא הראשון לארח את ראש ממשלת ישראל.

תאריך	המדינה המבקרת	אורח הכבוד	תפקיד
29 בדצמבר 1963[4]	גרמניה המערבית גרמניה המערבית	לודוויג ארהרד	קנצלר מערב גרמניה
1 ביוני 1964[70]	ישראל ישראל	לוי אשכול	ראש ממשלת ישראל
5 באוקטובר 1964[71]	הפיליפינים הפיליפינים	דיוסדאדו מאקאפגאל	נשיא הפיליפינים
29 במרץ 1965[72]	וולטה עילית וולטה עילית	מוריס יאמאוגו	הנשיא הראשון של וולטה עילית
17 במאי 1965[73]	קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	פאק צ'ונג-הי	נשיא קוריאה הדרומית
14 בדצמבר 1965[74]	פקיסטן פקיסטן	איוב ח'אן	נשיא פקיסטן
21 ביוני 1966[75]	ערב הסעודית ערב הסעודית	פייסל בן עבדולעזיז	מלך ערב הסעודית
8 בספטמבר 1966[76]	בורמה בורמה	נה וין	ראש ממשלת מיאנמר, נשיא מיאנמר
14 בספטמבר 1966[77]	הפיליפינים הפיליפינים	פרדיננד מרקוס	נשיא הפיליפינים
28 בספטמבר 1966 (luncheon rather than dinner)[78]	סנגל סנגל	ליאופולד סדאר סנגור	נשיא סנגל הראשון
14 בפברואר 1967[79]	אתיופיה אתיופיה	היילה סלאסי	קיסר אתיופיה
3 באפריל 1967[80]	טורקיה טורקיה	ג'וודט סונאי	נשיא טורקיה
27 ביוני 1967	תאילנד תאילנד	ראמה התשיעי	מלך תאילנד
26 באוקטובר 1967[81]	מקסיקו מקסיקו	גוסטבו דיאס אורדס	נשיא מקסיקו
1 בנובמבר 1967[82]	נפאל נפאל	המלך מהנדרה	מלך נפאל
20 במרץ 1968[83]	פרגוואי פרגוואי	גנרל אלפרדו סטרסנר	נשיא פרגוואי
25 באפריל 1968[84]	נורווגיה נורווגיה	אולף החמישי	מלך נורווגיה
15 במאי 1968[85]	תוניסיה תוניסיה	חביב בורגיבה	נשיא תוניסיה
11 בדצמבר 1968[86]	כווית כווית	סבח אל-סלים אל-סבח	אמיר כווית

ריצ'רד ניקסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשיא ה-37 של ארצות הברית אירח 42 ארוחות ערב ממלכתיות במהלך שתי תקופות כהונה של 5 וחצי שנים, ועד להתפטרותו בעקבות פרשת ווטרגייט. הארוחה האחרונה בכהונתו נערכה מספר חודשים לפני שהתפטר, ואירח אותה סגן הנשיא ג'רלד פורד, לימים נשיא ארצות הברית.

תאריך	המדינה המבקרת	אורח הכבוד	תפקיד
24 במרץ 1969	קנדה קנדה	פייר אליוט טרודו	ראש ממשלת קנדה
8 באפריל 1969	ירדן ירדן	המלך חוסיין	מלך ירדן
6 במאי 1969	אוסטרליה אוסטרליה	ג'ון גורטון	ראש ממשלת אוסטרליה
19 במאי 1969	סיירה לאון סיירה לאון	סייאקה סטיבנס	ראש ממשלת סיירה לאון, נשיא סיירה לאון
27 במאי 1969	הולנד הולנד	פיט דה יונג	ראש ממשלת הולנד
18 ביוני 1969	קולומביה קולומביה	קרלוס רסטרפו	נשיא קולומביה
8 ביולי 1969	אתיופיה אתיופיה	היילה סלאסי	קיסר אתיופיה
8 באוגוסט 1969	גרמניה המערבית גרמניה המערבית	קורט גאורג קיזינגר	קנצלר מערב גרמניה
16 בספטמבר 1969	ניו זילנד ניו זילנד	קית' הוליאוק	ראש ממשלת ניו זילנד
25 בספטמבר 1969	ישראל ישראל	גולדה מאיר	ראש ממשלת ישראל
7 באוקטובר 1969	לאוס לאוס	סואוואנה פואומה	ראש ממשלת לאוס
21 באוקטובר 1969	איראן איראן	מוחמד רזא פהלווי	השאה של איראן
20 בנובמבר 1969	יפן יפן	אייסאקו סאטו	ראש ממשלת יפן
27 בינואר 1970	הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת	הרולד וילסון	ראש ממשלת הממלכה המאוחדת
24 בפברואר 1970[10]	צרפת צרפת	ז'ורז' פומפידו	נשיא צרפת, ראש ממשלת צרפת לשעבר
10 באפריל 1970	גרמניה המערבית גרמניה המערבית	וילי ברנדט	קנצלר מערב גרמניה
14 באפריל 1970	דנמרק דנמרק	הילמאר באונסגאארד	ראש ממשלת דנמרק
27 במאי 1970	אינדונזיה אינדונזיה	סוהארטו	נשיא אינדונזיה
2 ביוני 1970	ונצואלה ונצואלה	רפאל קלדרה	נשיא ונצואלה
23 ביולי 1970	פינלנד פינלנד	אורהו קקונן	ראש ממשלת פינלנד
4 באוגוסט 1970	הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו	מובוטו ססה סקו	נשיא זאיר (כיום הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו)
17 בדצמבר 1970	הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת	אדוארד הית'	ראש ממשלת הממלכה המאוחדת
18 בפברואר 1971	איטליה איטליה	אמיליו קולומבו	ראש ממשלת איטליה
27 במאי 1971	ערב הסעודית ערב הסעודית	פייסל בן עבדולעזיז	מלך ערב הסעודית
28 באוקטובר 1971	יוגוסלביה יוגוסלביה	יוסיפ ברוז טיטו	נשיא יוגוסלביה
4 בנובמבר 1971	הודו הודו	אינדירה גנדי	ראש ממשלת הודו
7 בדצמבר 1971	ברזיל ברזיל	אמיליו גרסטזו מדיסי	נשיא ברזיל
21 במרץ 1972	טורקיה טורקיה	ניהאט ארים	ראש ממשלת טורקיה
15 ביוני 1972	מקסיקו מקסיקו	לואיס אצ'ווריה אלברס	נשיא מקסיקו
1 בפברואר 1973	הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת	אדוארד הית'	ראש ממשלת הממלכה המאוחדת
10 באפריל 1973	סינגפור סינגפור	לי קואן יו	ראש ממשלת סינגפור הראשון, "אבי האומה" הסינגפורית
18 באפריל 1973	איטליה איטליה	ג'וליו אנדראוטי	ראש ממשלת איטליה
2 במאי 1973	גרמניה המערבית גרמניה המערבית	וילי ברנדט	קנצלר מערב גרמניה
15 במאי 1973	אתיופיה אתיופיה	היילה סלאסי	קיסר אתיופיה
18 ביוני 1973	ברית המועצות ברית המועצות	ליאוניד ברז'נייב	המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
26 ביולי 1973	איראן איראן	מוחמד רזא פהלווי	השאה של איראן
1 באוגוסט 1973	יפן יפן	קקואיי טנאקה	ראש ממשלת יפן
20 בספטמבר 1973	פקיסטן פקיסטן	זולפיקאר עלי בהוטו	נשיא פקיסטן
29 בספטמבר 1973	ניו זילנד ניו זילנד	נורמן קירק	ראש ממשלת ניו זילנד
11 באוקטובר 1973	חוף השנהב חוף השנהב	פליקס הופואה-בואני	הנשיא הראשון של חוף השנהב העצמאית
4 בדצמבר 1973	רומניה הקומוניסטית רומניה הקומוניסטית	ניקולאה צ'אושסקו	שליט רומניה הקומוניסטית
12 במרץ 1974 (את הארוחה אירח סגן הנשיא ג'רלד פורד במקומו של ניקסון)[87][88]	ירדן ירדן	המלך חוסיין	מלך ירדן

ג'רלד פורד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשיא ה-38 של ארצות הברית אירח 33 ארוחות ערב ממלכתיות במהלך תקופת כהונה של שנתיים וחצי, זאת לאחר שירש את הנשיאות מריצ'רד ניקסון שהתפטר. לא נבחר לכהונה נוספת בבחירות לנשיאות ארצות הברית 1976.

תאריך	המדינה המבקרת	אורח (י) הכבוד	תפקיד
16 באוגוסט 1974	ירדן ירדן	המלך חוסיין	מלך ירדן
12 בספטמבר 1974	ישראל ישראל	יצחק רבין	ראש ממשלת ישראל
25 בספטמבר 1974	איטליה איטליה	ג'ובאני לאונה	ראש ממשלת איטליה
8 באוקטובר 1974	פולין פולין	אדוורד גרק	מנהיג פולין דה פקטו
12 בנובמבר 1974	אוסטריה אוסטריה	ברונו קרייסקי	קנצלר אוסטריה
4 בדצמבר 1974	קנדה קנדה	פייר אליוט טרודו	ראש ממשלת קנדה
5 בדצמבר 1974	גרמניה המערבית גרמניה המערבית	הלמוט שמידט	קנצלר מערב גרמניה
5 בפברואר 1975	פקיסטן פקיסטן	זולפיקאר עלי בהוטו	ראש ממשלת פקיסטן
30 בינואר 1975	הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת	הרולד וילסון	ראש ממשלת הממלכה המאוחדת
19 באפריל 1975	זמביה זמביה	קנת קאונדה	הנשיא הראשון של זמביה
29 אפריל, 1975	ירדן ירדן	המלך חוסיין	מלך ירדן
1 במאי 1975	תוניסיה תוניסיה	האדי נוארה	ראש ממשלת תוניסיה
8 במאי 1975	סינגפור סינגפור	לי קואן יו	ראש ממשלת סינגפור הראשון, "אבי האומה" הסינגפורית
14 במאי 1975	הולנד הולנד	ז'ופ דן יואיל	ראש ממשלת הולנד
15 במאי 1975	איראן איראן	מוחמד רזא פהלווי	השאה של איראן
11 ביוני 1975	ישראל ישראל	יצחק רבין	ראש ממשלת ישראל
16 ביוני 1975	גרמניה המערבית גרמניה המערבית	ולטר של	נשיא גרמניה
5 באוגוסט 1975	יפן יפן	טקאו מיקי	ראש ממשלת יפן
25 בספטמבר 1975	קולומביה קולומביה	אלפונסו לופס מיקלסן	נשיא קולומביה
2 באוקטובר 1975	יפן יפן	הירוהיטו קוג'ון	קיסר יפן קיסרית רעיה של קיסר יפן
27 באוקטובר 1975	מצרים מצרים	אנואר סאדאת	נשיא מצרים
12 בנובמבר 1975	לוקסמבורג לוקסמבורג	גסטון ת'ורן	ראש ממשלת לוקסמבורג
27 בינואר 1976	ישראל ישראל	יצחק רבין	ראש ממשלת ישראל
17 במרץ 1976	אירלנד אירלנד	ליאם קוסגרייב	הטישך של אירלנד
30 במרץ 1976	ירדן ירדן	המלך חוסיין	מלך ירדן
17 במאי 1976[10]	צרפת צרפת	ואלרי ז'יסקר ד'אסטן	נשיא צרפת
2 ביוני 1976	ספרד ספרד	המלך חואן קרלוס הראשון המלכה סופיה מיוון ומדנמרק	מלך ספרד מלכת ספרד
7 ביולי 1976	הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת	המלכה אליזבת השנייה הנסיך פיליפ	מלכת בריטניה דוכס אדינבורו
15 ביולי 1976	גרמניה המערבית גרמניה המערבית	הלמוט שמידט	קנצלר גרמניה המערבית
27 ביולי 1976	אוסטרליה אוסטרליה	מלקולם פרייזר	ראש ממשלת אוסטרליה
3 באוגוסט 1976	פינלנד פינלנד	אורהו קקונן	ראש ממשלת פינלנד
21 בספטמבר 1976	ליבריה ליבריה	וויליאם טולברט	נשיא ליבריה
6 בדצמבר 1976	איטליה איטליה	ג'וליו אנדראוטי	ראש ממשלת איטליה

ג'ימי קרטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשיא ה-39 של ארצות הברית אירח 40 ארוחות ערב ממלכתיות במהלך תקופת כהונה אחת של ארבע שנים. המספר הגבוה של הארוחות שאירח מצביע על מספר הסכמים בין-לאומיים שנחתמו בתקופת נשיאותו. בין ההסכמים נמצא גם הסכם השלום בין ישראל למצרים, לכבודו אירח הנשיא קרטר את מנהיגי שתי המדינות: ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ונשיא מצרים אנואר סאדאת. הנשיא קרטר אירח את ישראל ל-4 ארוחות ממלכתיות.

תאריך	המדינה המבקרת	אורח הכבוד	תפקיד	בידור
14 בפברואר 1977[7]	מקסיקו מקסיקו	חוסה לופס פורטייו	נשיא מקסיקו	רודולף סרקין
21 בפברואר 1977[7]	קנדה קנדה	פייר אליוט טרודו	ראש ממשלת קנדה
7 במרץ 1977[7]	ישראל ישראל	יצחק רבין	ראש ממשלת ישראל
10 במרץ 1977[7]	הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת	ג'יימס קלהאן	ראש ממשלת הממלכה המאוחדת
21 במרץ 1977[7]	יפן יפן	טקאו פוקודה	ראש ממשלת יפן
4 באפריל 1977[7]	מצרים מצרים	אנואר סאדאת	נשיא מצרים
25 באפריל 1977[7]	ירדן ירדן	המלך חוסיין	מלך ירדן
24 במאי 1977[7]	ערב הסעודית ערב הסעודית	המלך פהד	מלך ערב הסעודית
22 ביוני 1977[7]	אוסטרליה אוסטרליה	מלקולם פרייזר	ראש ממשלת אוסטרליה
28 ביוני 1977[7]	ונצואלה ונצואלה	קרלוס אנדראס פרז	נשיא ונצואלה
13 ביולי 1977[7]	גרמניה המערבית גרמניה המערבית	הלמוט שמידט	קנצלר גרמניה המערבית	מטרופוליטן אופרה
19 ביולי 1977[7]	ישראל ישראל	מנחם בגין	ראש ממשלת ישראל
26 ביולי 1977[7]	איטליה איטליה	ג'וליו אנדראוטי	ראש ממשלת איטליה	שירלי ורט
4 באוגוסט 1977[7]	טנזניה טנזניה	ג'וליוס נייררה	הנשיא הראשון של טנזניה, "אבי האומה" של טנזניה
7 בספטמבר 1977[7] (ארוחה לכבוד חתימת הסכמי טוריחוס-קרטר בנוגע להעברת תעלת פנמה[89]. באירוע התארחו כל מנהיגי מדינות יבשת אמריקה)	פרגוואי פרגוואיהרפובליקה הדומיניקנית הרפובליקה הדומיניקניתבוליביה בוליביהצ'ילה צ'ילהקוסטה ריקה קוסטה ריקהונצואלה ונצואלהגואטמלה גואטמלהקולומביה קולומביההונדורס הונדורספרו פרואקוודור אקוודורארגנטינה ארגנטינהאורוגוואי אורוגוואיאל סלוודור אל סלוודורקנדה קנדהפנמה פנמהג'מייקה ג'מייקהאיי בהאמה איי בהאמהגרנדה (מדינה) גרנדהברזיל ברזילגיאנה גיאנההאיטי האיטיניקרגואה ניקרגואהמקסיקו מקסיקוטרינידד וטובגו טרינידד וטובגוסורינאם סורינאםברבדוס ברבדוס	אלפרדו סטרסנר ג'קווין באלאגוור הוגו באנזר סוארז אוגוסטו פינושה דניאל קוויירוס קרלוס אנדראס פרז אאוגניו גרסיה אלפונסו לופס מיקלסן חואן אלברטו קסטרו פרנסיסקו מוראלס ברמודז אלפרדו פובדה חורחה רפאל וידלה אפריסיו מנדז קרלוס הומברטו רומרו פייר אליוט טרודו עומאר טוריג'וס מייקל מנלי לינדן פינדלינג אריק גאיירי אדלברטו פריירה דוס סאנטוס פטואולמיי רייד אדנר ברוטוס קורנליו הואק	נשיא פרגוואי נשיא הרפובליקה הדומיניקנית נשיא בוליביה ראש הדיקטטורה הצבאית בצ'ילה נשיא קוסטה ריקה נשיא ונצואלה נשיא גואטמלה נשיא קולומביה הדיקטטור של הונדורס הדיקטטור של פרו נשיא אקוודור הדיקטטור של ארגנטינה הדיקטטור של אורוגוואי נשיא אל סלוודור ראש ממשלת קנדה הדיקטטור של פנמה ראש ממשלת ג'מייקה ראש ממשלת איי בהאמה, "אבי האומה" של בהאמה ראש ממשלת גרנדה סגן הנשיא של ברזיל ראש ממשלת גיאנה שר החוץ של האיטי נשיא הסנאט של ניקרגואה	אייזק שטרן, אנדרה פרווין ומרטינה ארויו
9 בספטמבר 1977[7]	צרפת צרפת	רמון באר	ראש ממשלת צרפת
11 באוקטובר 1977[7]	ניגריה ניגריה	אולוסגון אובסנג'ו	השליט הצבאי של ניגריה
19 באוקטובר 1977[7]	בלגיה בלגיה	לאו טינדמנס	ראש ממשלת בלגיה
15 בנובמבר 1977[7]	איראן איראן	מוחמד רזא פהלווי	השאה של איראן
7 במרץ 1978[7]	יוגוסלביה יוגוסלביה	יוסיפ ברוז טיטו	נשיא יוגוסלביה
12 באפריל 1978[7]	רומניה הקומוניסטית רומניה הקומוניסטית	ניקולאה צ'אושסקו	שליט רומניה הקומוניסטית	ג'ורג' שירינג, קלאמה דייל
3 במאי 1978[7]	יפן יפן	טקאו פוקודה	ראש ממשלת יפן
17 במאי 1978[7]	זמביה זמביה	קנת קאונדה	הנשיא הראשון של זמביה
13 ביוני 1978[7]	הודו הודו	מורארג'י דסאי	ראש ממשלת הודו
14 בנובמבר 1978[7]	מרוקו מרוקו	המלך חסן השני	מלך מרוקו	אלווין איילי
29 בינואר 1979[7]	הרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין	דנג שיאופינג	המזכיר הכללי שלהמפלגה הקומוניסטית של סין
6 בפברואר 1979[7]	תאילנד תאילנד	קריאנגסאק צ'אמאנאן	ראש ממשלת תאילנד
26 במרץ 1979[7] (ארוחה לכבוד חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים)	ישראל ישראלמצרים מצרים	מנחם בגין אנואר סאדאת	ראש ממשלת ישראל נשיא מצרים	יצחק פרלמן, פנחס צוקרמן ולאונטין פרייס; עומאר חורשיד וג'מאל עבדאל ראחים
2 במאי 1979[7]	יפן יפן	מסיושי אוהירה	ראש ממשלת יפן
28 בספטמבר 1979[7]	מקסיקו מקסיקו	חוסה לופס פורטייו	נשיא מקסיקו
8 בנובמבר 1979[7]	אירלנד אירלנד	ג'ק לינץ'	הטישך של ארילנד
17 בדצמבר 1979[7]	הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת	מרגרט תאצ'ר	ראש ממשלת הממלכה המאוחדת
24 בינואר 1980[7]	איטליה איטליה	פרנצ'סקו קוסיגה	ראש ממשלת איטליה
20 בפברואר 1980[7]	קניה קניה	דניאל אראפ מוי	נשיא קניה
5 במרץ 1980[7]	גרמניה המערבית גרמניה המערבית	הלמוט שמידט	קנצלר גרמניה המערבית
8 באפריל 1980[7]	מצרים מצרים	אנואר סאדאת	נשיא מצרים
15 באפריל 1980[7]	ישראל ישראל	מנחם בגין	ראש ממשלת ישראל
22 באפריל 1980[7]	בלגיה בלגיה	המלך בודואן	מלך הבלגים
17 ביוני 1980[7]	ירדן ירדן	המלך חוסיין	מלך ירדן	אנדרה ואטס
7 באוקטובר 1980[7]	ניגריה ניגריה	שאהו שאגארי	נשיא ניגריה ולאחר מכן השליט הצבאי של ניגריה	סיסלי טייסון

רונלד רייגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשיא ה-40 של ארצות הברית אירח 54 ארוחות ערב ממלכתיות במהלך שתי תקופות כהונה מלאות, והוא הנשיא שאירח את המספר הגבוה ביותר של ארוחות ערב ממלכתיות.

Date	המדינה המבקרת	אורח הכבוד	תפקיד	בידור
26 בפברואר 1981[90]	הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת	מרגרט תאצ'ר	ראש ממשלת הממלכה המאוחדת	Dance Theatre of Harlem
7 במאי 1981	יפן יפן	זנקו סוזוקי	ראש ממשלת יפן	שירלי ורט
21 במאי 1981	גרמניה המערבית גרמניה המערבית	הלמוט שמידט	קנצלר גרמניה המערבית	רביעיית ג'וליארד
30 ביוני 1981	אוסטרליה אוסטרליה	מלקולם פרייזר	ראש ממשלת אוסטרליה
5 באוגוסט 1981	מצרים מצרים	אנואר סאדאת	נשיא מצרים
9 בספטמבר 1981	ישראל ישראל	מנחם בגין	ראש ממשלת ישראל	הפסנתרן אנדרה-מישל שוב
13 באוקטובר 1981	ספרד ספרד	המלך חואן קרלוס הראשון	מלך ספרד	אלה פיצג'רלד
2 בנובמבר 1981	ירדן ירדן	המלך חוסיין	מלך ירדן	בני גודמן ובאדי ריץ'
17 בנובמבר 1981	ונצואלה ונצואלה	לואיס הררה קאמפינס	נשיא ונצואלה
3 בפברואר 1982	מצרים מצרים	חוסני מובארכ	נשיא מצרים	יצחק פרלמן וסמיואל סנדרס
25 במרץ 1982	איטליה איטליה	סנדרו פרטיני	נשיא איטליה	פרנק סינטרה ופרי קומו
19 באפריל 1982	הולנד הולנד	המלכה ביאטריקס	מלכת ממלכת ארצות השפלה	ג'ורג' שירינג ובריאן טורף
12 במאי 1982	ברזיל ברזיל	ז'ואאו פיגיירדו	נשיא ברזיל, הדיקטטור הצבאי האחרון של ברזיל	סרז'יו מנדז
29 ביולי 1982	הודו הודו	אינדירה גנדי	ראש ממשלת הודו	הפילהרמונית של ניו יורק
16 בספטמבר 1982	הפיליפינים הפיליפינים	פרדיננד מרקוס	נשיא הפיליפינים
12 באוקטובר 1982	אינדונזיה אינדונזיה	סוהארטו	נשיא אינדונזיה	פרדריקה פון שטאדה ומרטין כץ
7 בדצמבר 1982	פקיסטן פקיסטן	מוחמד זיא אל-חאק	נשיא פקיסטן והשליט הצבאי שלה	פנחס צוקרמן, איבגניה צוקרמן, מארק נייקרוג
12 אפריל, 1983	עומאן עומאן	קאבוס בן סעיד אאל סעיד	סולטאן עומאן	אנה מופו ורוברט מריל
7 ביוני 1983	חוף השנהב חוף השנהב	פליקס הופואה-בואני	הנשיא הראשון של חוף השנהב העצמאית
19 ביולי 1983	בחריין בחריין	עיסא בן סלמאן אאל ח'ליפה	אמיר בחריין הראשון
15 בספטמבר 1983	פורטוגל פורטוגל	אנטוניו רמליו איאנש	נשיא פורטוגל
4 באוקטובר 1983	גרמניה המערבית גרמניה המערבית	קרל קרסטנס	נשיא גרמניה	שריל מילנס
7 בדצמבר 1983	נפאל נפאל	המלך בירנדרה	מלך נפאל	פרנטה וטייכר
10 בינואר 1984	הרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין	זאו זייאנג	מנהיג המפלגה הקומוניסטית של סין	אייזק שטרן
28 בפברואר 1984	אוסטריה אוסטריה	רודולף קירכשלגר	הנשיא הפדרלי של אוסטריה
22 במרץ 1984[10]	צרפת צרפת	פרנסואה מיטראן	נשיא צרפת	חוליו איגלסיאס
10 באפריל 1984	הרפובליקה הדומיניקנית הרפובליקה הדומיניקנית	סלבדור ג'ורג' בלאנקו	נשיא הרפובליקה הדומיניקנית
15 במאי 1984	מקסיקו מקסיקו	מיגל דה לה מדריד	נשיא מקסיקו	גלוריה לורינג
18 ביוני 1984	סרי לנקה סרי לנקה	ג'וניוס ג'אייווארדנה	ראש ממשלת סרי לנקה	פרנק סינטרה
13 בנובמבר 1984	לוקסמבורג לוקסמבורג	הדוכס ז'אן	הדוכס הגדול של לוקסמבורג, שליט לוקסמבורג	טווילה תארפ
4 בדצמבר 1984	ונצואלה ונצואלה	ז'יימי ראמון לוסינצ'י	נשיא ונצואלה	אנדי ויליאמס
11 בפברואר 1985	ערב הסעודית ערב הסעודית	המלך פהד	מלך ערב הסעודית	מונסראט קאבאייה
19 במרץ 1985	ארגנטינה ארגנטינה	ראול אלפונסין	נשיא ארגנטינה	פיט פאונטיין, ג'אז
17 באפריל 1985	אלג'יריה אלג'יריה	שאד'לי בן ג'דיד	נשיא אלג'יריה	תיאטרון הבלט האמריקאי, פרננדו בוג'ונס
12 ביוני 1985	הודו הודו	רג'יב גנדי	ראש ממשלת הודו	מסטיסלב רוסטרופוביץ', לאמברט אורקיז
23 ביולי 1985	הרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין	לי שייניין	נשיא הרפובליקה העממית של סין
10 בספטמבר 1985	דנמרק דנמרק	פול שליטר	ראש ממשלת דנמרק	ויק דאמון, זמר
8 באוקטובר 1985[91]	סינגפור סינגפור	לי קואן יו	ראש ממשלת סינגפור הראשון, "אבי האומה" הסינגפורית	קארן האקרס, מארק האמל
14 בינואר 1986	אקוודור אקוודור	לאון פאברס קורדרו	נשיא אקוודור	ג'סי נורמן, פיליפ מול
18 במרץ 1986	קנדה קנדה	בריאן מלרוני	ראש ממשלת קנדה	רוזלין טורק
17 ביוני 1986	אורוגוואי אורוגוואי	חוליו מריה סנגינטי	נשיא אורוגוואי	דייב ברובק
10 בספטמבר 1986[92]	ברזיל ברזיל	ז'וזה סרניי	נשיא ברזיל	פול אנקה
21 באוקטובר 1986	גרמניה המערבית גרמניה המערבית	הלמוט קוהל	קנצלר מערב גרמניה	ג'ואל גריי
31 במרץ 1987[10]	צרפת צרפת	ז'אק שיראק	ראש ממשלת צרפת, בהמשך כיהן כנשיא צרפת	דיון וורוויק
30 באפריל 1987	יפן יפן	יסוהירו נקסונה	ראש ממשלת יפן	הנרי מנסיני
9 בספטמבר 1987	שוודיה שוודיה	ינגוואר קרלסון	ראש ממשלת שוודיה	מרילין הורן, מרטין כץ
14 באוקטובר 1987	אל סלוודור אל סלוודור	חוזה נפוליאון דוארטה	נשיא אל סלוודור	ליונל המפטון
10 בנובמבר 1987	ישראל ישראל	חיים הרצוג	נשיא מדינת ישראל	רוברטה פיטרס, יעקב קרייזברג
8 בדצמבר 1987[90]	ברית המועצות ברית המועצות	מיכאיל גורבצ'וב	המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות	ואן קלייברן
28 בינואר 1988	מצרים מצרים	חוסני מובארכ	נשיא מצרים	פאטי אוסטין, דייוויד בנוייט
27 באפריל 1988	קנדה קנדה	בריאן מלרוני	ראש ממשלת קנדה
27 ביוני 1988	טורקיה טורקיה	קנן אוורן	נשיא טורקיה
6 באוקטובר 1988	מאלי מאלי	מוסא טראוריי	נשיא מאלי	פיט פאונטיין, ג'אז
16 בנובמבר 1988	הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת	מרגרט תאצ'ר	ראש ממשלת הממלכה המאוחדת	מיכאל פיינסטיין, פסנתר

ג'ורג' הרברט ווקר בוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשיא ה-41 של ארצות הברית אירח 25 ארוחות ערב ממלכתיות במהלך תקופת כהונה אחת.

תאריך	המדינה המבקרת	אורח הכבוד	תפקיד	בידור
4 באפריל 1989	מצרים מצרים	חוסני מובארכ	נשיא מצרים
6 באפריל 1989	ישראל ישראל	יצחק שמיר	ראש ממשלת ישראל	תזמורת מיכאל קרני
19 באפריל 1989	ירדן ירדן	המלך חוסיין	מלך ירדן	מסטיסלב רוסטרופוביץ', לאמברט אורקיז
6 ביוני 1989	פקיסטן פקיסטן	בנזיר בהוטו	ראשת ממשלת פקיסטן	יצחק פרלמן
27 ביוני 1989	אוסטרליה אוסטרליה	בוב הוק	ראש ממשלת אוסטרליה	לאונטין פרייס
3 באוקטובר 1989	מקסיקו מקסיקו	קרלוס סלינס	נשיא מקסיקו	ג'ודי קאיי, זמרת
11 באוקטובר 1989	איטליה איטליה	פרנצ'סקו קוסיגה	נשיא איטליה	אייזק שטרן
24 בינואר 1990	תימן תימן	עלי עבדאללה סאלח	נשיא צפון תימן ובהמשך נשיא תימן	אלסנדרה מארק, זמרת
6 במרץ 1990	איטליה איטליה	ג'וליו אנדראוטי	ראש ממשלת איטליה	רוברטה פיטרס
21 במרץ 1990	פולין פולין	טדאוס מזוווצקי	ראש הממשלה הראשון בפולין הלא קומוניסטית	גריק אוהלסון, פסנתרן
5 במאי 1990	תוניסיה תוניסיה	זין אל-עאבדין בן עלי	נשיא תוניסיה	הארי קוניק ג'וניור
30 במאי 1990	ברית המועצות ברית המועצות	מיכאיל גורבצ'וב	המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות	פרדריקה פון שטאדה
18 באוקטובר 1990	הונגריה הונגריה	יוז'ף אנטל	ראש ממשלת הונגריה הראשון (הונגריה הלא קומוניסטית)	ואן קלייברן
20 בפברואר 1991[93]	דנמרק דנמרק	המלכה מרגרטה השנייה	מלכת דנמרק ומלכת גרינלנד	פרדריקה פון שטאדה
20 במרץ 1991	פולין פולין	לך ולנסה	נשיא פולין	קארן אייקרס, מופע קברט
17 באפריל 1991[93]	ניקרגואה ניקרגואה	ויולטה צ'מורו	נשיאת ניקרגואה	ג'וני מאטיס
14 במאי 1991[93]	הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת	המלכה אליזבת השנייה הנסיך פיליפ	מלכת בריטניה דוכס אדינבורו
18 ביוני 1991[93]	ברזיל ברזיל	פרננדו קולור דה מלו	נשיא ברזיל	גלוריה אסטפן
2 ביולי 1991[93]	קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	נו טה-וו	נשיא קוריאה הדרומית	פנטום האופרה (מחזמר)
10 בספטמבר 1991[93]	סנגל סנגל	עבדו דיוף	נשיא סנגל	מקהלת הילדים של הארלם
26 בספטמבר 1991	מרוקו מרוקו	המלך חסן השני	מלך מרוקו	רוברטה פיטרס
26 בפברואר 1992 (ארוחה שנערכה לכינוס פסגת המלחמה בסמים, סן אנטוניו)[94]	בוליביה בוליביהקולומביה קולומביהאקוודור אקוודורמקסיקו מקסיקופרו פרוונצואלה ונצואלה	ז'יימי פאז זמורה ססאר גוויריה רודריגו בורג'ה סוואלוס קרלוס סלינס אלברטו פוג'ימורי ארמנדו דוראן	נשיא בוליביה נשיא קולומביה נשיא אקוודור נשיא מקסיקו נשיא פרו שר התיירות של ונצואלה
29 באפריל 1992	גרמניה גרמניה	ריכרד פון וייצזקר	נשיא גרמניה
13 במאי 1992	צ'ילה צ'ילה	פטריסיו איילווין	נשיא צ'ילה	יו-יו מה
16 ביוני 1992	רוסיה רוסיה	בוריס ילצין	נשיא רוסיה	קרול ואנס, זמרת

ביל קלינטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשיא ה-42 של ארצות הברית אירח 29 ארוחות ערב ממלכתיות בשתי תקופות כהונתו. מספר חודשים לפני חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן, נערכה עבור ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ומלך ירדן חוסיין ארוחת ערב ממלכתית. נכון לשנת 2023, זו הייתה ארוחת הערב הממלכתית האחרונה בה התארח מנהיג ישראלי.

תאריך	המדינה המבקרת	אורח הכבוד	תפקיד	בידור
23 בנובמבר 1993	קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	קים יונג-סאם	נשיא קוריאה הדרומית	ג'סי נורמן
13 ביוני 1994	יפן יפן	אקיהיטו מיצ'יקו	קיסר יפן קיסרית רעיה של קיסר יפן	מסטיסלב רוסטרופוביץ'
25 ביולי 1994[8]	ישראל ישראלירדן ירדן	יצחק רבין המלך חוסיין	ראש ממשלת ישראל מלך ירדן	תזמורת חיל הנחתים של ארצות הברית
27 בספטמבר 1994	רוסיה רוסיה	בוריס ילצין	נשיא רוסיה	קת'לין באטל, זמרת
4 באוקטובר 1994	דרום אפריקה דרום אפריקה	נלסון מנדלה	נשיא דרום אפריקה, "אבי האומה" הדרום-אפריקאית	ויטני יוסטון
9 בפברואר 1995	גרמניה גרמניה	הלמוט קוהל	קנצלר גרמניה	טוני בנט
15 במרץ 1995	מרוקו מרוקו	המלך חסן השני	מלך מרוקו	רביעיית הג'אז המודרני
20 באפריל 1995	ברזיל ברזיל	פרננדו אנריקה קרדוזו	נשיא ברזיל	רמסי לואיס ובילי טיילור, ג'אז
27 ביולי 1995	קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	קים יונג-סאם	נשיא קוריאה הדרומית	לייזה מינלי
10 באוקטובר 1995	מקסיקו מקסיקו	ארנסטו סדייו	נשיא מקסיקו	להקת המחול של חוזה לימון
1 בפברואר 1996[10]	צרפת צרפת	ז'אק שיראק	נשיא צרפת, ראש ממשלת צרפת לשעבר	תומאס המפסון
13 ביוני 1996	אירלנד אירלנד	מרי רובינסון	נשיאת אירלנד	מרי צ'ייפין קרפנטר, מארי בלאק
26 בפברואר 1997	צ'ילה צ'ילה	אדוארדו פריי רואיס-טאגלה	נשיא צ'ילה	יו-יו מה, אדגר מאייר ומארק אוק'קונור
8 באפריל 1997	קנדה קנדה	ז'אן קרטיין	ראש ממשלת קנדה	וורן ג'ונס ודניס גרייבס, אופרה
29 באוקטובר 1997	הרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין	ג'יאנג דזה-מין	נשיא הרפובליקה העממית של סין	התזמורת הסימפונית הלאומית של ארצות הברית
5 בפברואר 1998	הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת	טוני בלייר	ראש ממשלת הממלכה המאוחדת	אלטון ג'ון וסטיבי וונדר
6 במאי 1998	איטליה איטליה	רומנו פרודי	ראש ממשלת איטליה	דייוויד מילר ומרקוס האדוק, אופרה
9 ביוני 1998	קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית	קים דה-ג'ונג	נשיא קוריאה הדרומית	הונג היי קיונג, זמרת דרום קוריאנית
16 בספטמבר 1998	צ'כיה צ'כיה	ואצלב האוול	נשיא הרפובליקה הצ'כית הראשון	לו ריד
28 באוקטובר 1998	קולומביה קולומביה	אנדרס פאסטראנה אראנגו	נשיא קולומביה	איינוהה ארטטה, זמרת ספרדייה
11 בינואר 1999	ארגנטינה ארגנטינה	קרלוס מנם	נשיא ארגנטינה	רוברט דובאל ולוצ'יאנה פדרזה
24 בפברואר 1999	גאנה גאנה	ג'רי ג'ון רולינגס	נשיא גאנה הראשון	נאג'י, ג'אז וחלילית
8 באפריל 1999	הרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין	זאהו רונג'י	ראש מועצת המדינה של הרפובליקה העממית של סין	יו-יו מה
3 במאי 1999	יפן יפן	קייזו אובוצ'י	ראש ממשלת יפן	ואן קלייברן
8 ביוני 1999	הונגריה הונגריה	ארפאד גנץ	נשיא הונגריה	ג'ודי קולינס וקורי פסאטורו
23 בפברואר 2000	ספרד ספרד	המלך חואן קרלוס הראשון	מלך ספרד	פלאסידו דומינגו
22 במאי 2000	דרום אפריקה דרום אפריקה	תאבו מבקי	נשיא דרום אפריקה	אוואדאג'ין פראט
20 ביוני 2000	מרוקו מרוקו	המלך מוחמד השישי	מלך מרוקו	Earth, Wind & Fire
17 בספטמבר 2000	הודו הודו	אטאל ביהארי ואג'פאיי	× × €4.95 / month Favourites List Audio Listining Color Mode Monthly New Updates Fullname * Email * Credit or debit card Subscribe A PHP Error was encountered Severity: Notice Message: Undefined variable: userid Filename: user/popup_modal.php Line Number: 68 Backtrace: File: /home/ah0ejbmyowku/public_html/application/views/user/popup_modal.php Line: 68 Function: _error_handler File: /home/ah0ejbmyowku/public_html/application/views/page/index.php Line: 478 Function: view File: /home/ah0ejbmyowku/public_html/application/controllers/Main.php Line: 107 Function: view File: /home/ah0ejbmyowku/public_html/index.php Line: 315 Function: require_once "> Subscribe Now × €4.95 € 9.90 / Modal title × Close Save changes × ארוחת_ערב_ממלכתית_בארצות_הברית" id="cancelSubscription" name="cancelSubscription" class="mb-0"> A PHP Error was encountered Severity: Notice Message: Undefined variable: user_membership Filename: user/popup_modal.php Line Number: 192 Backtrace: File: /home/ah0ejbmyowku/public_html/application/views/user/popup_modal.php Line: 192 Function: _error_handler File: /home/ah0ejbmyowku/public_html/application/views/page/index.php Line: 478 Function: view File: /home/ah0ejbmyowku/public_html/application/controllers/Main.php Line: 107 Function: view File: /home/ah0ejbmyowku/public_html/index.php Line: 315 Function: require_once A PHP Error was encountered Severity: Warning Message: Invalid argument supplied for foreach() Filename: user/popup_modal.php Line Number: 192 Backtrace: File: /home/ah0ejbmyowku/public_html/application/views/user/popup_modal.php Line: 192 Function: _error_handler File: /home/ah0ejbmyowku/public_html/application/views/page/index.php Line: 478 Function: view File: /home/ah0ejbmyowku/public_html/application/controllers/Main.php Line: 107 Function: view File: /home/ah0ejbmyowku/public_html/index.php Line: 315 Function: require_once A PHP Error was encountered Severity: Notice Message: Undefined variable: userid Filename: user/popup_modal.php Line Number: 208 Backtrace: File: /home/ah0ejbmyowku/public_html/application/views/user/popup_modal.php Line: 208 Function: _error_handler File: /home/ah0ejbmyowku/public_html/application/views/page/index.php Line: 478 Function: view File: /home/ah0ejbmyowku/public_html/application/controllers/Main.php Line: 107 Function: view File: /home/ah0ejbmyowku/public_html/index.php Line: 315 Function: require_once "> Harry Potter Books × A PHP Error was encountered Severity: Notice Message: Undefined variable: products Filename: user/popup_harry_book.php Line Number: 24 Backtrace: File: /home/ah0ejbmyowku/public_html/application/views/user/popup_harry_book.php Line: 24 Function: _error_handler File: /home/ah0ejbmyowku/public_html/application/views/page/index.php Line: 479 Function: view File: /home/ah0ejbmyowku/public_html/application/controllers/Main.php Line: 107 Function: view File: /home/ah0ejbmyowku/public_html/index.php Line: 315 Function: require_once A PHP Error was encountered Severity: Warning Message: Invalid argument supplied for foreach() Filename: user/popup_harry_book.php Line Number: 24 Backtrace: File: /home/ah0ejbmyowku/public_html/application/views/user/popup_harry_book.php Line: 24 Function: _error_handler File: /home/ah0ejbmyowku/public_html/application/views/page/index.php Line: 479 Function: view File: /home/ah0ejbmyowku/public_html/application/controllers/Main.php Line: 107 Function: view File: /home/ah0ejbmyowku/public_html/index.php Line: 315 Function: require_once