מנהרות הכרמל
 | |
| סמליל מנהרות הכרמל | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | כביש  |
| שימוש | רכב |
| על שם | הכרמל |
| מיקום | חיפה |
| מדינה | ישראל |
| מפעיל | "כרמלטון" באמצעות נתיבי הכרמל מערכות ותפעול |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 2007–2010 (כ־3 שנים) |
| תאריך פתיחה רשמי | 2010 |
| חברת בנייה | אשטרום ושיכון ובינוי |
| שיטת כרייה | פיצוץ פינוי |
| עלות | כמיליארד ורבע שקלים חדשים |
| מידות | |
| אורך | המנהרה המערבית 3,200 מטר המנהרה המזרחית 1,643 מטר |
| מידע טכני | |
| מסלולים | 2 |
| נתיבים | 2 |
| מידע נוסף | שתי מנהרות כפולות, מחברות את הכניסה הדרומית לחיפה לצומת הצ'ק פוסט |
| קואורדינטות | 32°47′27″N 35°0′22″E / 32.79083°N 35.00611°E |
| www | |
  | |
  | |
.JPG)
מנהרות הכרמל (מסומנות ככביש 23) הן מערכת כבישי אגרה הסלולים בשתי מנהרות כפולות מתחת לרכס הכרמל בחיפה. הן מחברות בין מחלף חיפה דרום בכביש 2 לצ'ק פוסט (מחלף הקריות) בכניסה המזרחית לעיר. המנהרות נפתחו לתנועת כלי רכב ב-1 בדצמבר 2010.
מאפייני המנהרות ותפעולן[עריכת קוד מקור | עריכה]
פתחה של המנהרה המערבית ממוקם בסמוך למרכז הקונגרסים בחיפה והוא מאפשר גישה מכביש 2 וממישור חוף הכרמל (כביש 4). המנהרה מסתיימת בנווה שאנן, במחלף רופין. מחלף זה הוא גם הפתח המערבי של המנהרה המזרחית, שממשיכה עד לצ'ק פוסט, ביציאה לכביש 4 וכביש 75. החל משלהי 2014, ישנו גם חיבור ישיר מהמנהרות אל כביש 22.
מהירות הנסיעה המרבית המותרת במנהרות הכרמל היא 80 קילומטר לשעה.
סך אורך הכבישים בפרויקט מנקודת הכניסה אל נקודת היציאה הוא 6.5 קילומטרים, מהם כ-4.7 קילומטרים במנהרות. המנהרה המערבית, שאורכה 3,200 מטרים, היא הארוכה ביותר בישראל כיום לנסיעת כלי רכב. אורכה של המנהרה המזרחית הוא 1,643 מטרים. כל אחת משתי המנהרות היא בגובה של 6.5 מטרים וברוחב 10 מטרים, מספיק כדי לאפשר לשתי משאיות "פול-טריילר" לנסוע זו לצד זו. המנהרות אינן מיועדות לכניסת הולכי רגל. המחלף שהוקם בנווה שאנן הוא המחלף הגדול בישראל, עם שבעה גשרים בארבעה מפלסים.
המנהרות נבנו בידי שותפות "כרמלטון", אשר הוקמה במיוחד לצורך הקמת המיזם. הפעלת המנהרות נעשית עבור "כרמלטון" בידי חברת נתיבי הכרמל מערכות ותפעול, שהיא חברה-אחות של "דרך ארץ", מפעילת כביש 6. חברת כביש חוצה ישראל היא המפקחת על פעילותו של הזכיין במנהרות הכרמל, גביית האגרות (כולל ועדות ערר על גובה החיוב), התפעול והתחזוקה.[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצעה ראשונה לכריית מנהרות מתחת לכרמל עלתה כבר בתקופת המנדט הבריטי,[2] וכן הועלה באמצע שנות ה־60, כפתרון לבעיות התחבורה הקשות בעיר התחתית ובדרכים לנמל חיפה.[3] בסוף שנות ה-80 הוצע הרעיון לראש עיריית חיפה, אריה גוראל, אך לא התממש. בתחילת שנות ה-90 קידם את הרעיון ראש עיריית חיפה, עמרם מצנע, והוביל צעדים שהביאו למימושו.[4]
לכל אורך תכנונו וביצועו היה המיזם שנוי במחלוקת.[5] מתנגדיו טענו כי הוא יעודד את מגמת הפירוור כתוצאה מעקיפת מרכז העיר ויעודד את השימוש ברכב פרטי (המביא לפגיעה רבה יותר באיכות הסביבה על פני תחבורה ציבורית).[6] לטענתם הוא יביא ל"ייבוש" של מרכז העיר הישן, ועצם תכנונו שם לאל כל מאמץ מקביל של התחדשות תוך-עירונית. נגד הפרויקט הוגשו 223 התנגדויות והוא התעכב בוועדות התכנון ובתי המשפט שנים רבות.[7] בספטמבר 2002, קבוצת תושבים אף הגישה עתירה מינהלית לבטל את התוכנית שלפיה הוחלט לאשר את הפרויקט. לטענתם, בהליך האישור נפלו פגמים מהותיים.[8] אך העתירה נדחתה.[9]
בנובמבר 1991, החליטו שר האוצר יצחק מודעי ושר התחבורה משה קצב למסור את הפרויקט, ללא מכרז[10], לחברת בייטמן הדרום אפריקאית המתמחה בהקמת מכרות.[11] החברה התחייבה לשאת בכל עלות התכנון וההקמה תמורת הזכות לגבות אגרה.[10] בעקבות ביקורת ציבורית ולחצים פוליטיים הוחלט לערוך בכל זאת מכרז לפרויקט. כן הוחלט לערוך סקר מקיף על עלות הפרויקט ומספר כלי הרכב שיהיה מסוגל לשמש.[12] אך סכסוך בין משרדי הממשלה עיכב אתה המשך קידומו, משרד האוצר ביקש שמע"צ תנהל את הפרויקט ומשרד התחבורה העדיף את חברת נתיבי איילון (באמצעות חברת הבת "נתיבי כרמל")[13] בתחילת 1993 הוחלט שנתיבי איילון תנהל את הפרויקט והמכרז.[14]
מכרז ההקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוקטובר 1992 שר האוצר, אברהם בייגה שוחט, אישר הכנת תיק למכרז בינלאומי שיוצא לצורך חפירת המנהרות והפעלתן.[15] במקביל החל הליך החקיקה לגביית אגרה בכביש.[16] הכנת המכרז, קביעת תנאי הזיכיון תכנון ואישור הפרויקט נמשך עוד שלוש שנים. המכרז לפרויקט פורסם לבסוף בדצמבר 1996.[17]
בספטמבר 1998 זכתה בו קבוצת כרמלטון, לביצוע הפרויקט במשך ארבע שנים וגביית האגרה במשך 31 שנים, בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT). קבוצת כרמלטון הייתה מורכבת מחברת דרגדוס (Dragados) - חברת תשתיות ספרדית, אשטרום, פ.י.ב.י. אחזקות, ו"נכסים ובניין" מקבוצת דיסקונט השקעות.[18] במסגרת המכרז, התחייבה כרמלטון לשלם למדינה תמלוגים בסך 266 מיליון שקלים. במרץ 1999 נחתמו הסכמי המימון לביצוע הפרויקט ונחתם הסכם סופי עם הממשלה.[19]
הקבוצה התכוונה להתחיל את העבודות, אולם עיכובים באישורים החוקיים של התוכנית לא אפשרו את התחלת העבודות עד שנת 2002. אז התעוררה בעיה חדשה, כאשר בנק דיסקונט נסוג מהסכמתו לספק אשראי למימון פעולות הבנייה.[20] הפרויקט הותנע מחדש לאחר התדיינות משפטית ארוכה בה נפסק כי על בנק דיסקונט לעמוד בהתחייבויותיו.[21] במהלך 2005 הבעלות על הזכיינית כרמלטון שונתה כאשר קבוצת אשטרום וחברת "שיכון ובינוי" רכשו אותה במשותף באופן מלא ובחלקים שווים.[22] שינוי זה דרש אישור מיוחד של הממונה על ההגבלים העסקיים מאחר ששתי החברות פועלות באותו התחום.[23]
לאחר שהוקמה גם קבוצת מימון חדשה, ביולי 2005 נחתם חוזה מחודש עם הממשלה.[24] בהסכם המחודש התחייבה הממשלה להעניק לזכיינית "רשת ביטחון" במקרה שיסעו בכביש פחות כלי רכב מהתכנון, בדומה להסכם עם זכיינית כביש חוצה ישראל. כרמלטון תשתף את המדינה ברווחיה אם התנועה במנהרות תהיה גבוהה מהצפוי.[25]
ב-2006 עלות ביצוע הפרויקט הוערכה בכמיליארד ורבע שקל במימון פרטי וכרבע מיליארד שקל נוספים לסלילת דרכי גישה שבוצעה על ידי חברת "יפה נוף".[26]
שלבי ההקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בינואר 2007 החלו העבודות בשטח. שנתיים לאחר מכן, בינואר 2009,[27] הסתיימה חפירתה של המנהרה הראשונה באורך 1,643 מטרים, מהצ'ק פוסט למחלף רופין בנווה שאנן. זו אחת מזוג מנהרות מקבילות המוליכות במסלול זה, כל מנהרה חד-סטרית בכיוון אחר. את המנהרה חפרו משני הכיוונים: מצד אחד חברת CCECC (אנ') הסינית,[28] ומהצד השני חברת "י. לרר (הנדסה) בע"מ" הישראלית.[29] כאשר הגיעו שני הצוותים האחד מול משנהו, בוצע פיצוץ מבוקר שהסיר את המכשול האחרון.[30] חפירת המנהרה המקבילה הסתיימה ב-25 בפברואר 2009.[31] חפירת המנהרה השלישית הסתיימה ב-5 במאי 2009[32] וב-21 ביולי 2009 הסתיימה חפירת המנהרה הרביעית. טקס חנוכת המנהרות התקיים במעמד ראש הממשלה ב-30 בנובמבר 2010,[33] ובבוקר המחרת נפתחו המנהרות לתנועת כלי רכב.
טונות העפר הרבות שהוצאו מההר בעת חציבת המנהרות, הועברו לכמה אתרים, בהם שימוש לצורך ייבוש ים במסגרת הקמת רציפי "מסוף הכרמל" בנמל חיפה וסלילת כביש 772 מצומת "דשנים" לצומת יגור. לצורך הוצאת העפר מהמחלף המרכזי, נסלל כביש במרכזו של נחל גיבורים, שחסך את נסיעת המשאיות עמוסות העפר בכבישי חיפה.[34] בתמורה, התחייבה "כרמלטון" להקמת פארק ציבורי רחב-ידיים בנחל הגיבורים.[34]
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
.JPG)
תקופת ההפעלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנתיים וחצי לאחר חנוכת המנהרות, הפרויקט לא עמד ביעדי ההכנסות. נפח התעבורה היה קטן בשליש ממה שציפו, ובשל כך נאלצה המדינה לפצות את המפעילים בסכום של 50 מיליון שקל.[35]
בראשית 2014 נפתחה דרך נחל הגיבורים בחיפה, המקשרת בין העיר התחתית למחלף רופין. דרך זו מקבילה לחלקו המזרחי של פרויקט מנהרות הכרמל, אך בניגוד אליו, הנסיעה בה אינה בתשלום. במרץ 2014 נחנך קטע הכביש המקשר את מנהרות הכרמל אל נתיבי המפרץ באמצעות מחלף מבוא כרמל.
מחירי הנסיעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנסיעה במנהרות כרוכה באגרה, שאת גובההּ קבעה ועדת הכלכלה של הכנסת. המחיר לנוסעים שאינם מנויים, נכון לחודש יולי 2019[36] הוא 10.9 שקלים לנסיעה ברכב פרטי של מחצית הדרך ותשלום של 20.18 שקלים עבור נסיעה למלוא אורכן של המנהרות. בעלי רכב דו-גלגלי מחויבים במחיר הזהה למחיר מכונית פרטית. התשלום מתבצע בשני מסלולים: מסלול מהיר למנויים ומסלול ובו קופות ללקוחות מזדמנים. במסלול המהיר למנויים השער פתוח בכל עת והרכב מזוהה על ידי צילום לוחית הרישוי הקדמית, או באמצעות התקן אלקטרוני ייעודי לכלי רכב דו-גלגליים שבהם מותקנת לוחית אחורית בלבד.
תעריפי הנסיעה לרכב ציבורי ולמשאית גבוהים יותר: מחיר הנסיעה למשאיות עומד על פי חמישה ממחיר הנסיעה לרכב פרטי (בכביש 6, לשם השוואה, דמי הנסיעה למשאית הם פי 2.5 בממוצע מרכב פרטי, בהתאם לסוג המנוי). דבר זה נועד להרתיע משאיות מלהשתמש במנהרות, וכך להשאיר את המנהרות פנויות. דמי הנסיעה לרכב ציבורי (אוטובוס), הם פי 3 מהמחיר לרכב פרטי.
החל מ-19 בדצמבר 2010 מפעילה "אגד" מספר קווי אוטובוס עירוניים שמסלולם עובר במנהרות הכרמל, לרבות קו 101 שנסע במנהרות במסלולן המלא ונע בין תחנת מרכזית המפרץ לתחנת מרכזית חוף הכרמל. החל מ-13 במאי 2022 הוחלף קו 101 בקו 4 של המטרונית שנוסע במסלול דומה. פועלים גם מספר קווים בינעירוניים העוברים במנהרות.
בראשית 2015, בעקבות עלייה בעלות הנסיעה במנהרות, ייקור שישי בארבע שנים, הוקמה תנועת מחאת מנהרות הכרמל ופתחה את דף הפייסבוק תחת שם זה .[37] המחאה היא כנגד תעריפי הנסיעה הגבוהים. המחאה, שבין המצטרפים אליה היה גם ראש עיריית חיפה, יונה יהב, כוללת עצומה עליה חתמו למעלה מ-30 אלף איש.[38]
החל מינואר 2018, הוחל תעריף מוזל למנויים בחלק מקטגוריות כלי הרכב, וכן נוספה ללוח התעריפים הקטגוריה "משאית קלה" למשאיות שמשקלן עד 12 טון. התעריף המוזל למנויים, התאפשר בזכות הסכם עם משרד האוצר, לסבסוד המנהרות.[39] במהלך 2023 עלו תעריפי הנסיעה פעמיים, בהתאם להצמדה למדד המחירים לצרכן לפי הסכם הזיכיון.[40]
| 2018 | 2019 | 2020 | 2021 | 2022 | 2023 | 2024 | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תעריף למנויים בש"ח (רכב פרטי) | 6.95 | 7 | 7 | 8 | 8 | 9 | 9 |
בעקבות עליית המחירים החדה בינואר 2021, פרצה מחאת תושבים[41] וראש עיריית חיפה שיגרה מכתב הדורש להקפיא את עליית המחירים.[42]
מסלול המנהרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
 | |
 | |
| הכניסה למנהרות הכרמל מכיוון חוף הכרמל | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | הכרמל |
| סיווג | כביש ארצי |
| ציר | כביש רוחב |
| כביש אגרה | ממחלף חיפה דרום עד מחלף הקריות (צ'ק פוסט) |
| אורך | 7.85 ק"מ |
| הקמה | |
| תקופת הבנייה | ?–2010 |
| מיקום | |
| ערים ראשיות | חיפה |
| נקודת התחלה | מחלף חיפה דרום |
| נקודת סיום | מחלף מבוא כרמל |
| www | |
 | |
| | |
| קילומטרים | שם | סוג מפגש | מיקום | דרכים מצטלבות |
|---|---|---|---|---|
| מנהרות הכרמל ממערב למזרח | ||||
| 0 | מחלף חיפה דרום |  | חיפה |  כביש 2,  כביש 4 |
| 0.5 | שער אגרה |  | חיפה |   בשני הכיוונים |
| 0.8 | מנהרה |  | חיפה | 2 מסלולים – אורך 3,200 מטר |
| 4 | מחלף רופין |  | נווה שאנן | רח' רופין, שדרות גולן |
| 4.2 | מנהרה | | נווה שאנן | 2 מסלולים – אורך 1,650 מטר |
| 6.5 | שער אגרה | | צ'ק פוסט | בשני הכיוונים |
| 6.75 | מחלף הקריות (צ'ק פוסט) |  | צ'ק פוסט | כביש 4,  כביש 752 |
| 7.85 | מחלף מבוא כרמל |  | חיפה |  כביש 22 |
מערכות הבטיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
במנהרות הכרמל מופעלות מספר שיטות לשמירה על בטיחות הנהגים על פי תקנים בינלאומיים מחמירים:
- מרכז בקרה המאויש 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, אשר מפקח גם בעזרת מצלמות, על כל שטח המנהרות בכל רגע נתון.
- מערכת מעברים ומחסומים להכוונת התנועה ולשינוי נתיבי ומסלולי התנועה בשעת הצורך.
- טלפוני חירום ישירים לחדר הבקרה.
- שלטי הכוונה אלקטרוניים להכוונה ולהעברת אינפורמציה לנהגים.
- מפרצים לעצירה בעת תקלה כל 250 מטר
- מעברי חרום להולכי רגל כל 250 מטר
- מערכות לניטור גזים, גילוי אש, אוורור וכריזה
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
 | פורטל חיפה | ||
אתר האינטרנט הרשמי של מנהרות הכרמל- רשימת מאמרים מהעיתונות על מנהרות הכרמל במפתח העיתונות היומית של ספריית בית אריאלה
צילום נסיעה במנהרות הכרמל מחוף הכרמל לצ'ק פוסט, סרטון בערוץ "IsraelRoads", באתר יוטיוב (אורך: 05:21)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אודות מנהרות הכרמל, באתר של מנהרות הכרמל
- ^ ליאור גוטמן, מנהרות הכרמל: הפרויקט הענק שתוכנן עוד לפני קום המדינה, באתר כלכליסט, 29 ביולי 2009
- ^ ש. שחורי, מנהרה לרוחב הכרמל תפתור בעיות התחבורה בחיפה, דבר, 11 בספטמבר 1964
תיחצב מנהרה בכרמל לאורך העיר חיפה, דבר, 31 באוגוסט 1965
תכנית להקמת מנהרה בחיפה, על המשמר, 23 במרץ 1971 - ^ דוד חיון, חלומו של בן גוריון מתגשם בחיפה, באתר גלובס, 27 במרץ 2000
- ^ ענת ג'ורג'י, זכייני מנהרות הכרמל מתחו ביקורת על העיכוב באישורן, באתר הארץ, 3 במאי 2001
- ^ אבי שמול, גוברת ההתנגדות לפרויקט מנהרות הכרמל; עיריית חיפה פתחה במבצע הסברה, באתר הארץ, 13 במאי 2001
מכתבים למערכת, עוד דבר על מנהרות הכרמל, באתר הארץ, 19 בפברואר 2002 - ^ דוד רטנר, איך נולד ונתקע פרויקט בישראל, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2001
- ^ אבי שמול, החל הדיון בעתירה נגד תוכנית מנהרות הכרמל, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2002
- ^ ענת ג'ורג'י, מנהרות הכרמל: המחוזי דחה עתירת התושבים והירוקים נגד התוכנית, באתר הארץ, 8 ביוני 2003
אבי שמול, בית המשפט המחוזי דחה את עתירת החברה להגנת הטבע נגד פרויקט מנהרות הכרמל, באתר גלובס, 1 ביוני 2003 - ^ 1 2 דוד זוהר, חברה מדרום אפריקה תבנה מנהרות בחיפה בהשקעה של 100 מילק דולר, מעריב, 6 בנובמבר 1991
- ^ סוכנויות הידיעות, בייטמן הנדסה - חברת הבנייה הדרום אפריקאית של בני שטיינמץ - מתכננת הנפקה בבורסת לונדון, באתר TheMarker, 3 באוגוסט 2005
- ^ יוסי ריבלין, פרויקט מנהרת הכרמל מושבת בשל סכסוך פוליטי, חדשות, 14 בינואר 1992
- ^ אסתר גולדברשט, מינהרת הכרמל – משרדי הממשלה רבים על פרוייקט שטרם נולד, מעריב, 20 בינואר 1992
- ^ שרון שדה, מכרז בינ"ל למנהרת הכרמל, חדשות, 24 במרץ 1993
- ^ אבי טמקין, שרון שדה, פרויקט מנהרת הכרמל – למכרז, חדשות, 6 באוקטובר 1992
- ^ עתי"ם, ועדה בין־משרדית תגבש החקיקה לגביית אגרה בכביש מנהרת הכרמל, חדשות, 6 ביולי 1993
- ^ דוד חיון ונעה ווסרמן, דורון בלשה: פרסום המיכרז לפרוייקט מינהרות הכרמל נדחה לחודש דצמבר, באתר גלובס, 21 בנובמבר 1996
- ^ אפי לנדאו, מנהרות הכרמל: יש זוכה, באתר גלובס, 7 בספטמבר 1998
- ^ דוד חיון, היום צפוי להיחתם הסכם הזיכיון להקמת מנהרות הכרמל, באתר גלובס, 7 במרץ 1999
- ^ דיסקונט חויב להציג מסמכים לגבי התנערותו ממנהרות הכרמל, באתר TheMarker, 2 במאי 2003
ענת ג'ורג'י, כרמלטון בבית המשפט: נסיונות בנק דיסקונט להשתחרר מהסכם המימון נובעים מיחס הלימות ההון הנוכחי שלו, באתר TheMarker, 29 באפריל 2003 - ^ אסף ברגרפרוינד, בית המשפט מחייב את דיסקונט לממן את פרויקט מנהרות הכרמל המוערך בכמיליארד שקל, באתר TheMarker, 8 במרץ 2004
- ^ TheMarker digital, אשטרום נכסים מוכרת החזקותיה בכרמלטון תמורת 6.8 מיליון שקל; אשטרום ושיכון ובינוי שותפות בפרויקט מנהרות הכרמל, באתר TheMarker, 18 באפריל 2005
- ^ TheMarker digital, נחתם הסכם למכירת אחזקות פיבי בכרמלטון תמורת ערכן הנקוב והחזר הלוואה בסך 6.93 מיליון שקל, באתר TheMarker, 21 באפריל 2005
- ^ גל ניסים, חוזה הזיכיון המתוקן למנהרות הכרמל: המדינה צפויה להרוויח 833 מיליון שקל, באתר גלובס, 29 ביוני 2005
- ^ האוצר: הרווח למשק מחוזה מנהרות הכרמל המתוקן שנחתם אתמול - 700 מיליון שקל, באתר TheMarker, 25 ביולי 2005
- ^ שרון קדמי, בנק דיסקונט יעמיד מימון של 960 מיליון שקל לרשות חברת כרמלטון - מבצעת פרויקט מנהרות הכרמל, באתר TheMarker, 27 בדצמבר 2006
- ^ אחיה ראב"ד, הסתיימה חפירת מנהרת הכרמל הראשונה, באתר ynet, 19 בינואר 2009
- ^ חברת התשתיות הגדולה בסין תבצע בעבור כרמלטון את כריית מנהרות הכרמל, באתר TheMarker, 9 באוקטובר 2006
- ^ ליאור ברון ומישל אודי, הסכסוך מחריף: כרמלטון הכניסה קבלן ישראלי לכרייה בפרויקט מנהרות הכרמל, באתר גלובס, 11 בספטמבר 2008
- ^ אבי בר-אלי, הסתיימה חפירת המנהרה הארוכה בישראל - 1,640 מטר בהר הכרמל, באתר TheMarker, 20 בינואר 2009
- ^ הסתיימה חפירת המנהרות מתחת לנווה-שאנן
- ^ מנהרות הכרמל: הסתיימה המנהרה השלישית
- ^ אבי בר-אלי, מנהרות הכרמל ייפתחו הבוקר לתנועה; נתניהו: "נחצוב מנהרה בביורוקרטיה", באתר TheMarker, 1 בדצמבר 2010
- ^ 1 2 נעה שפיגל, למרות שקיבלה תקציב להקמתו, עיריית חיפה מעכבת הקמת פארק כבר חמש שנים, באתר הארץ, 12 בינואר 2015
- ^ דניאל שמיל, מחכים לאור בקצה המנהרה: למה מתעלמים הנהגים ממנהרות הכרמל?, באתר TheMarker, 21 במרץ 2013
- ^ מחירון עלות נסיעה במנהרות הכרמל, באתר מנהרות הכרמל
- ^ מחאת מנהרות הכרמל
- ^ נעה שפיגל, קריאה להחרמת מנהרות הכרמל בעקבות העלאת מחירים, באתר הארץ, 9 בינואר 2015
- ^ אורן דורי, לאחר מחאת תושבי חיפה: הנסיעה במנהרות הכרמל תוזל – אבל לא לכולם, באתר TheMarker, 31 בדצמבר 2017
- ^ שוב עליית מחירים במנהרות הכרמל, באתר רדיו חיפה - 107.5FM, 1 באוקטובר 2023
- ^ מנהרות הכרמל: עלייה של 14 אחוז למנויים, באתר כלבו – חיפה והקריות, 2021-01-03
- ^ קליש רותם לכרמלטון: הקפיאו את העלאת המחירים במנהרות, באתר כלבו – חיפה והקריות, 2021-01-04
_landing_at_London_Heathrow_Airport.jpg)