הרבעון הרביעי

הרבעון הרביעי
	יואב הלר מרצה בסמינר של "הרבעון הרביעי"
מדינה	ישראל
מייסדים	ד"ר יואב הלר, אלה רינגל, אורי הרמן, איתן זליגר
תקופת הפעילות	2022–הווה

הרבעון הרביעי היא תנועה חברתית ישראלית הפועלת ליצירת שיח של שותפות בין כלל חלקי הצבור בישראל. שם התנועה נלקח מראשית התקופה בה החלה לפעול, בראשיתו של הרבעון הרביעי לקיומה של מדינת ישראל.^[1]

הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועה הוקמה בשנת 2022 על ידי כמאה פעילים בזירה הציבורית, בראשותם של ד"ר יואב הלר, אלה רינגל, אורי הרמן ואיתן זליגר^[2], בעקבות המשבר הפוליטי והחברתי בישראל שהחל סביב חמשת סבבי הבחירות מ-2019 ועד 2022. התנועה רואה במשבר זה סימפטום לבעיות עומק בחברה הישראלית, בראש ובראשונה חוסר אמון בקרב אזרחי ישראל ובין האזרחים למוסדות המדינה.

בשיתוף פעולה בין ראשי התנועה לחוקרים והוגי דעות ישראליים, פועלים חברי התנועה למעבר ממחלוקת שנועדה להכנעת הצד השני, ל"מחלוקת בונה אמון". במסגרת זו, אין מטרת התנועה לבטל מחלוקות ולהגיע להסכמות או לויתור על עמדות, אלא להפוך את השיח לשיח בונה אמון. בשיתוף פעולה עם ד"ר דוד ביטון הגדירו בתנועה את פעילותה כיצירת "פוליטיקה של הכנסת אורחים".^[3]

התנועה הוקמה בימי ממשלת ישראל השלושים ושש ("ממשלת בנט-לפיד") ופעילותה התרחבה באופן משמעותי י בימי ממשלת ישראל השלושים ושבע בעקבות השיח הציבורי על הרפורמה המשפטית.^[3] ב-8 ביוני 2023 נערכה ועידת התנועה הראשונה בהשתתפות כ-2,000 פעילים באקספו תל אביב.^[4] ב-30 ביוני 2024 קיימו ועידה נוספת תחת הכותרת 'ועידת האומץ' ובה השתתפו כ-5,000 פעילים והושק מסמך 'הסיפור הישראלי' שנכתב בתהליך השתתפותי בתנועה.^[5]

עקרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסכמה רחבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק מ"הסיפור הישראלי" פועלת התנועה ליישר קו בין אזרחי המדינה ולהסכים יחד על המרכיבים הבסיסיים מהם עשויה מדינת ישראל.

ליבה ציונית – השאיפה לקיום מדינה עצמאית, ריבונית וחזקה
ליבה יהודית – הראייה של המדינה כמושתתת על יסודות התרבות היהודית בהתאם לרוח מגילת העצמאות
ליבה דמוקרטית – האידיאל לשלב ולשמוע את כלל תושבי המדינה ולקבל החלטות בהתאם לרצון האזרח
ליבה ערבית – ההכרה בכך שבישראל חיים גם אזרחים ערביים שלהם חלק בתרבות, באידיאלים ובמהות המדינה.

שיח צופה עתיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת השיח האזרחי אותו מובילה התנועה, מקודמת אג'נדה צופה פני עתיד למדינה ובראשה שלושה נושאים

אומת החינוך והמוביליות – קידום ההבנה כי על מדינת ישראל להוביל בתחום החינוך והמוביליות החברתית
אומת הטכנולוגיה – כ"אומת הסטארטאפ" על ישראל להמשיך ולפתח את הנושא בו היא מצטיינת
אומת החסד וההתנדבות – חיזוק ההכרה במפעלי החסד הרבים הקיימים במדינה והרחבתם.

הקשר עם מוסדות המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילי התנועה פועלים לשינוי דינמיקה וחיזוק הקשרים בין מוסדות המדינה לשלטון המקומי ובין המגזר החברתי למגזר העסקי על מנת לעודד פתרונות אזוריים, יזמיים וחדשניים לבעיות ציבוריות.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"סלונים" - מובילי התנועה מתארחים בבתי אזרחים ברחבי ישראל ומדברים על ערכי התנועה וקידום השיח וה"פוליטיקה של הכנסת אורחים", כמו גם הרשמה וחיבור חברים נוספים לתנועה. עד כה^{[דרושה הבהרה]} התקיימו 292 מפגשים כאלו ברחבי הארץ ובהם כ-10,000 משתתפים.
סמינרים - התנועה מקיימת סמינרים ברחבי הארץ בהם מועברות הרצאות על ידי מובילי התנועה ומתקיימים מעגלי שיח והקשבה. נכון למאי 2023 התקיימו 18 סמינרים ובהם 1,300 משתתפים.
פעילות שטח - מתנדבי התנועה פועלים להסברה בשטח. בין היתר על ידי פתיחת דוכנים, קיום סיורים, מפגשי זום וקבוצות מקומיות.^[6]