הפרד ומשול

ערך זה עוסק באסטרטגיה פוליטית, צבאית וכדומה. אם התכוונתם לאלגוריתם, ראו אלגוריתם הפרד ומשול.

הפרד ומשול הוא מונח בפוליטיקה ובסוציולוגיה שמקורו בלטינית "divide et impera". משמעותו צירוף של פסיכולוגיה מדינית, אַסְטְרָטֶגְיָה צבאית ואסטרטגיה כלכלית שלפיהן ניתן להשיג ולשמור על עוצמתו של השולט על ידי פיצול העוצמה המצויה בידי האחרים לנתחים קטנים. כל נתח שייווצר כתוצאה מהפיצול יהיה בעל עוצמה נמוכה מאשר הגוף שהיה קיים בעבר. השימוש במונח מקובל גם לכינוי השיטה, שלפיה מונעים מגופים קטנים להתאחד ולהשיג עוצמה רבה יותר, מאשר בהיותם במצבם העכשווי. כך נמנעים ממצב שבו יש לפרק גופים גדולים, תהליך שהוא קשה לביצוע.

בעת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיטה של השגת מרב היתרונות בדרך של הפרד ומשול או הפרד וכבוש ("Divide et impera" או "Divide et regnes") היה עיקרון מקובל על הסנאט ברומא העתיקה. במקביל הייתה מקובלת ברומא העתיקה גם השיטה לפיה ביקשו לאחד את המדינות הכבושות - מדינית, כלכלית ואפילו חברתית - לקיסרות אחת חזקה.

שיטת "הפרד ומשול" מתוארת אצל יוסף בן מתתיהו (אף שאינו קורא לה בשם זה). תיאורה מופיע בהקשר להחלטת המושל הרומי אולוס גביניוס לחלק את העם "לחמישה בתי-דינים", כפי שהוא כותב בספרו מלחמות היהודים.^[1] היה זה לאחר ניצחונו בארץ ישראל על אלכסנדרוס בן אריסטובולוס. הוא ממנה את הורקנוס על "משמרת בית המקדש", כשאת יתר השלטון "מסר לטובי העם". וכך, על הבסיס הרעיון של "הפרד ומשול" ועל מודל הכיבוש הרומאי במוקדון, הוא ממנה את חמשת בתי-הדין: הראשון - בירושלים, השני - בגדר, את "בני הפלך השלישי תחת בית הדין" בצפון הארץ, בחמתא ליד טבריה, הפלך הרביעי - חבל יריחו, ו"בראש החבל החמישי ציפורי אשר בגליל. ומסיים יוסף בן מתתיהו: "והיהודים שמחו, כי נפדו משלטון היחיד, ומהיום והלאה ינהלו אותם טובי אחיהם."

ד"ר יעקב נפתלי שמחוני מוסיף בהערות לספר, לפסקה זו : "גביניוס מילא את רצון טובי העם לייסד שלטון אריסטוקרטי בארץ יהודה, ולהשאיר להורקנוס רק את הכהונה הגדולה; וכנראה, כך נמשך המצב עד יוליוס קיסר שמסר להורקנוס שוב את השלטון המדיני בעם ("אתנרכיה").

לפי אברהם שליט, גביניוס הגיע למסקנה שכדי להכפיף את יהודה למרותה של רומא הוא יצטרך לנקוט צעדים קיצוניים יותר. על בסיס רעיון "הפרד ומשול" ועל המודל של הכיבוש הרומאי במוקדון, גביניוס פירק את ממלכת יהודה וחילק אותה לחמישה מחוזות נפרדים: ירושלים, יריחו, ציפורי, חמתן ואדורים. מטרת גביניוס בחלוקה זו הייתה לפורר את האחדות הלאומית היהודית שהייתה מקור כוחו של רוח המרד כנגד שלטון רומא.^[2]

גם ההיסטוריון הרומאי סטרבו מתייחס לשיטה שמטרתה הייתה פיצול הליגה האכאית במוקדון שביוון, כך שניתן יהיה לנהל עם כל מדינה מפוצלת משא ומתן שונה: עם אחדות - במטרה לשמור על כוחן, ועם אחרות - במטרה להרוס אותן.

בעידן המודרני[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג "הפרד ומשול" מוגדר כשיטה לפצל שליטה, אוכלוסייה ומוקדי עוצמה, אשר במשותף עלולים להקשות על השליט. מקיאבלי הציע ליישם אסטרטגיה צבאית זו בספרו "אמנות המלחמה" (Dell'arte della guerra). על המנהיג לעשות כל מאמץ כדי לפצל את כוחות האויב, בין אם על ידי שיעורר חשד בקרב המצביא לגבי נאמנות של חלק מהכוחות, ובין אם יספק לו מניע לפזר כוחותיו. שיטה זו תביא להחלשת האויב.

דוגמאות לשימוש במדיניות זו:

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא דוגמאות לא מפורטות, ובחלקן לא ברור אין הן מתאימות למושג הפרד ומשול.

• באירופה - בזמן מהפכת אוקטובר ברוסיה מפלגת הבולשביקים ניסתה לסכסך בין הסוציאליסטים הימניים, האנרכיסטים והרוסים הלבנים כך שהם ה"אדומים" יהיו לגוף החזק בברית המועצות, אשר יקבל על עצמו את השליטה על המדינה. דוגמאות נוספות יש מהונגריה של מתיאש ראקושי ובגרמניה הנאצית.
• בקפריסין, האימפריה הבריטית רצתה לשמור על השליטה על האי שהגן אסטרטגית על תעלת סואץ על ידי כך שמנעה איחוד בין הרוב היווני לבין המיעוט הטורקי.
• במזרח התיכון, הסכם סייקס–פיקו הביא לפיצול כוחות באזור.

דוגמאות נוספות יש באפריקה, באסיה ואף בניסיונות למנוע שוויון זכויות ממיעוטים לאומיים, דתיים או גזעיים.

במקורות יהודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התלמוד מתאר מקרה שבו אנטונינוס קיסר התייעץ עם רבי יהודה הנשיא על התמודדות עם יריבים פוליטיים ורבי ייעץ לו שיטה בסגנון הפרד ומשול:

אמר ליה [לו] אנטונינוס: מצערין לי חשובי [רומאי] [מצערים אותי חשובי הרומאים] שבממלכתי, ומה אעשה כנגדם? מה עשה רבי? מעייל ליה לגינא [הכניס אותו לגינה], כל יומא עקר ליה פוגלא ממשרא קמיה [בכל יום עקר צנון מהערוגה שהיתה לפניו]. אמר אנטונינוס, שמע מינה הכי קאמר לי [למד מכאן שכך אמר לי]: את קטול חד חד מינייהו [אתה הרוג אחד אחד מהם], ולא תתגרה בהו בכולהו [בהם בכולם] יחד

— תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף י', עמוד א' (עם פירוש שטיינזלץ)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

• אד הומינם
• דגל כוזב
• הסתה
• חברת קש
• לוחמה פסיכולוגית
• פוליטיקה של זהויות
• שיטת הסלמי
• תרבות הפחד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: הפרד ומשל

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]