בסיס נצרים

בסיס נצרים
מידע על המבנה
סוג בסיס צבאי, מחסום צה"לי
על שם נצרים
מיקום דרך א-רשיד, מערב מסדרון נצרים
תקופת הבנייה 2023–2024
בשימוש פעיל כן
נשלט על ידי עוצבת הבזק
בעלות נוכחית ישראלישראל ישראל
קרבות מלחמת חרבות ברזל
קואורדינטות 31°29′56″N 34°24′52″E / 31.498805555556°N 34.414416666667°E / 31.498805555556; 34.414416666667
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בסיס נצרים הוא בסיס צה"ל הממוקם במערב מסדרון נצרים ברצועת עזה, סמוך לים התיכון[1] ולמזח האמריקאי בעזה כחלק ממלחמת חרבות ברזל. הבסיס נבנה במהלך שנת 2023, ונקרא על שם ההתנחלות נצרים, שהייתה סמוכה אליו ופונתה ב-2005 במסגרת תוכנית ההתנתקות.

הבסיס הוקם על ידי צה"ל כחלק ממסדרון נצרים, שמטרתו למנוע מעבר של אמצעי לחימה, מחבלים ואזרחים עזתים ממרכז ודרום רצועת עזה חזרה לצפונה, לאחר פינוי שטח זה בתחילת המלחמה. הוא נמצא בקרבה יחסית למפגש הצירים דרך א-רשיד (כביש החוף של רצועת עזה) וכביש 749 (ציר נצרים).

הבסיס הוא בסיס קבע צה"לי, וצפוי להישאר על המפה גם לאחר סיום מלחמת חרבות ברזל. יש בו מגורים, מקלחות ותשתיות חשמל.[2] הבסיס מאויש על ידי אוגדה 99.

הבסיס הוא אחד מ-5[3] או 6[דרוש מקור].בסיסים צה"ליים בתוך מסדרון נצרים שידועים כיום לציבור.

המזח האמריקאי בעזה נמצא, בחלקו היבשתי, בין הבסיס עצמו למחסום א-רשיד הסמוך אליו, על דרך א-רשיד.

מטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת הבסיס היא ביסוס הנוכחות הישראלית במסדרון נצרים, מניעת מעבר מחבלים, אמצעי לחימה ועזתים לצפון רצועת עזה, ולהיות בסיס צבאי ליציאה למבצעים צבאיים ופעולות בנקודות באזור במהלך מלחמת חרבות ברזל (כמו לקרב במחנה נוסייראת).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת ששת הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסדרון נצרים מתכתב עם תוכנית אלון, שהציעה בין היתר להשאיר את החבל בגבולות מדינת ישראל בכל הסדר קבע לסכסוך הישראלי-פלסטיני ובהצעתו של יגאל אלון לממשלת ישראל בי"א באייר ה'תשכ"ח, 9 במאי 1968 להקים שני יישובים "בין רפיח לבין העיר עזה" – בתוך חבל עזה ועם 'אצבע נצרים' בתוכנית חמש האצבעות של אריאל שרון משנת 1971 במסגרתה נועד ל'אצבע' התפקיד של ניתוק העיר עזה מדרום הרצועה.

לאחר כיבושו המחודש של מסדרון נצרים בחודש דצמבר 2023 במלחמת חרבות ברזל על ידי אוגדה 99, ותוך כדי הרחבתו, החלה האוגדה בסלילת כביש 749 (ציר נצרים) לאורכו של המסדרון ובהקמת מגננים, אנטנות, 2 עמדות בידוק לעזתים העוזבים את צפון הרצועה ("נקזים"), ובסיסים צבאיים. הנקזים הוקמו בחיבורים בין כביש 479 לצירים האורכיים החשובים ברצועת עזה: דרך סלאח א-דין ודרך א-רשיד.

בסיס זה הוא המערבי ביותר, על דרך א-רשיד, כביש החוף של הרצועה. סמיכותו לנצרים החרבה העניקה לו את שמו.

הבסיס הוקם במהלך מרץ 2024 על ידי חטיבת הנח״ל,[4][5] והיווה חלק ממערך בסיסים בהקמה במסדרון נצרים שמטרתם שליטה על השטח והגברת היכולת לצאת למבצעים צבאיים ברצועה ביעילות. רוב הבסיסים האחרים קטנים יותר, ומכונים "במ"קים" – בסיס מבצעי קטן.[6]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]