אורי קציר
אורי קציר (נולד ב־22 ביולי 1968 בחיפה) הוא מורה דרך, סופר, איש תקשורת ובלוגר ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בצבא שירת כמש"ק חינוך ביחידות שדה. במהלך לימודיו לתואר ראשון ביחסים בינלאומיים ולתואר שני בהיסטוריה כללית באוניברסיטה העברית התפרנס מהדרכת קבוצות מטיילים. ב-1994 סיים קורס צוערים בסיסי במשרד החוץ, אך מיד לאחר מכן פרש ועבר לעיתונות. הוא הצטרף לסוכנות הידיעות עתי"ם ומונה לכתב המדיני שלה. במחצית השנייה של שנות התשעים מילא תפקידי דוברות פוליטיים, בתחילה כדוברו וראש לשכתו של אהוד ברק, שהתמודד אז על מנהיגות מפלגת העבודה, ולאחר מכן כדובר מפלגת שינוי. לאחר הבחירות שימש כדובר סיעת שינוי בכנסת, אך בשנת 2000 התפטר ועבר לשמש כדובר הרשות לניירות ערך.
את פעילותו כבלוגר החל קציר ב-2003, אז הקים את הבלוג "באופן אישי" שהתארח באתר "רשימות". חלק גדול מפרסומיו היו מאמרים שהתמקדו בפרשיות היסטוריות נשכחות או בלתי ידועות ובתחומים תרבותיים ששיקפו את נטיותיו האישיות. בשנת 2004 סגר את "באופן אישי" והקים את "אפלטון", בלוג עצמאי בעל נופך אינטלקטואלי בולט. כמה מפרסומיו ב"אפלטון" עוררו עניין ציבורי בלתי מבוטל. בעקבות התאבדותה של הבלוגרית מירב קנר, שנודעה בכינוי "רפונזל", הציע לנסח כללי אתיקה לבלוגרים ואף הציג טיוטה משלו. בעקבות פרסום שבו תיאר בקצרה את פרשת התאבדותו של החייל אורי אילן בשבי הסורים ותהה על היעלמותם של הפתקים המפורסמים שנמצאו על גופו (שבמפורסם שבהם חורר אילן את המלים "לא בגדתי"), ולאחר שידורה של תוכנית רדיו שבה ראיין (יחד עם משה טימור) דמויות הקשורות בפרשה, איתר צה"ל את הפתקים האבודים ומסרם לידי משפחת אילן. בינואר 2005 הציע את מועמדותו של הסופר אלי עמיר לנשיאות המדינה – הצעה שעוררה תשומת לב לאחר שנפתחה חקירת משטרה נגד הנשיא המכהן, משה קצב.
בשנת 2012 עזב קציר את עבודתו כדובר רשות ניירות ערך ופנה לתחום התיירות. הוא הקים מיזם תיירות בשם "סהר קציר", המתמחה בסיורי תוכן, ונכון ל-2013 הוא עומד בראשו. בנוסף, שימש גם כעורך חדשות החוץ בקואופרטיב החדשות מגפון ניוז.
בשנת 2003 פרסם קציר ספר ילדים בשם "אש לי יום הולדת".
בשנת 2016 פרסם הגדה לפסח ברוח חילונית מתונה. בהגדה זו חיבר את סיפר השחרור הלאומי, אותו הוא רואה כמרכזי בסיפור יציאת מצרים, עם אירועים כמו שיבת ציון והציונות המודרנית ובכך יצר מארג היסטורי המחבר בין פסח לבין יום העצמאות. בהגדה זו שילב גם ציטוטים מהוגים מודרניים כמו ברל כצנלסון, בנימין זאב הרצל, דוד בן-גוריון והסופרת הבריטית ג'ורג' אליוט, פואמות של נתן אלתרמן ונפתלי הרץ אימבר ואף שירים הקשורים לעונת האביב ולכיסופים לציון.
בשנת 2021 פרסם את הרומן ההיסטורי הראשון שלו, "כִּלְאָב", העוסק בבנו השני והנשכח של דוד המלך.
בת דודתו היא הידוענית שרון איילון.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אפלטון, הבלוג של אורי קציר (אורכב 30.12.2020 בארכיון Wayback Machine)
- אורי קציר מאמרים באתר אימגו
- אורי קציר, מאמרים באתר האייל הקורא
- מאמרי אורי קציר באתר נתן אלתרמן
עידו קינן, סמול טוק | מיסה קריטית, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2014- אורי קציר ודוד קסירר, הגדת מודיעין
בקרת זהויות  |
|
|---|